תמונות מצב

אין אמצע.

או מחפשים את הפנטזיה,

או שהכל הולך.

האופציה השנייה,

ניתן לתאר אותה כמו "צורך תמידי להתקלח"

זה כל כך דוחה, מלווה תמידית עם רפלקס הקאה.

מי רוצה להיות הברירת מחדל?

באופציה הראשונה,

בלתי אפשרי לנצח,

אין שום סיכוי בעולם שמישהו יכול לשחזר את מה שהולך לך בראש.

המציאות היא הדבר הראשון שאתה נוחת עליו,

והיא עשויה מבטון קשיח וקשוח,

זו התרסקות כל פעם מחדש,

לשני הצדדים.

אוקיי,

אז מה מכאן?

מצד אחד לא מוכנים להתפשר, מצד שני לא מוכנים להיות ברירת מחדל.

ומה עם להרגיש?

האומנות הזו כמו חלפה מהעולם.

מה היא גורמת לך להרגיש?

באמת אין לך את היכולת לעצור את הטמטום הזה?

לעצור לרגע אחד.

ומה אתה גורם לה להרגיש?

לזה אין חשיבות?

בכל מחיר, תמיד וכל הזמן.

רד רד אל העם,

בוא רגע שב איתנו כאן,

אתה היית רוצה לחיות בעולם בו אתה מרגיש לא מספיק,

לא מספיק יפה,

לא מספיק חכם,

לא מספיק מצחיק,

לא מספיק סקסי,

לא מספיק גבר.

אני לא משחק,

זה לא פאקינג משחק.

אני איתך בדיוק מה שאתה רואה כשאתה מסתכל עליי,

כל הדברים שאתה חושב עליי,

כל הדברים שעוברים לך בראש,

הם כל הדברים שאני.

בעולם שלך,

אין לי קיום עצמאי,

אני קיימת רק עד כמה שאתה מקיים אותי אצלך בראש,

ובו זמנית אני מתקיימת אצל מישהו אחר בצורה אחרת לחלוטין.

אבל את מי אני אוהבת?

אני לא אוהבת אותך,

אני אוהבת את מה שאתה רואה כשאתה מסתכל עליי.

או לא.

דפי.