תמונות מצב

זה לא פייר.

כל הזמן יש לי תחושה.

שום דבר מוגדר.

רק תחושה.

היום כשפתחתי את הדלת, התחושה הזו התגבשה לסלע שנחת לי בתחתית הבטן.

אתה מסתכל עליי.

(אני עכשיו כותבת אתה, עד כה היית "הוא", כי עכשיו אני מבינה שאתה פה)

זה לא פייר.

היא אומרת שהכול זה אנרגיות, אנרגיות שמשפיעות אחת על השניה.

(אני, שיש לי מדד ציניות 300, מאמינה בזה כמו במפלצת הספגטי המעופפת)

כתבה לי שזה הגיוני, שאתה נוכח ולא נוכח בחיים שלי, וגם מבלי שאדע זה הופך אצלי הכול.

מה הפואנטה? למה אתה צופה מהצד?

עברתי דירה, החלפתי מספר, החלפתי מקום עבודה, נטשתי חברים משותפים, הפכתי את כל החיים שלי מאותה נקודה.

החוצפה שיש לך להחליט להפוך לי את הכול חזרה.

החוצפה שלך לבחור עבורי.

ובאימא שלך? וולנטיין?! מה זה השיט הזה?

נתתי לך את כל הקרדיט,

אפשרתי לך לספר את הכול מנקודת המבט שלך,

להשמיע רק את הצד שלך, כי לך היה הרבה יותר מה להסביר, הרבה יותר מה לתרץ,

כששומעים גם את הצד השני, אין על זה באמת מחילה.

אז הסיפור שלנו נכתב החוצה בקול אחד.

זו הייתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לך, התחלה חדשה כמו שאתה צריך שהיא תכתב כדי שיהיה לה אמצע ו- Happily ever after.

Go away

Go

G-O

Find yourself a new girlfriend

.No more drama