לפני 5 שנים. 23 בפברואר 2019 בשעה 11:18
מצד אחד, אתה עובד מאד קשה בלגרום לי לחשוב
שאין לי חשיבות,
שאתה לא מתרגש,
שאתה לא צריך אותי באמת,
שזה בשבילי ולא בשבילך.
מצד שני,
ברגע שהתחלתי להאמין לך וליישם,
נעלבת.
אי אפשר להחזיק את זה כל הזמן על 100
אתה לא יכול להתנהג כל הזמן בצורה אדישה, על גבול הפוגענית,
ולצפות שכל הזמן אני אעשה הכל כדי לזכות בבדל תשומת לב.
בסופו של דבר יום אחד, פעם אחת, כשאתה תתקשר, תכתוב, תצפה שאני מיד אקפוץ,
לא יהיה אף אחד מהצד השני.
וזה לא אומר לשניה שאני לא אשרוף כפרים בשבילך.
You can't have your cake and eat it too
אתה לא ילד בן 4.
ולא, אל תגיד לי "אמרתי לך"
כשאני כותבת שאי אפשר להחזיק את זה על 100 כל הזמן,
אני לא מתכוונת לשבירה של היררכיה,
תמות, אתה יודע בדיוק למה אני מתכוונת.
דפי.
אני לא יכולה לדמיין עולם שבו האלבום המופתי הזה לא קיים: