בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 18 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 12:52

יש מסיבת פיות!!!!!!!!!

הגיע הזמן! ואני הולך להשתולל למתוח את הכנפיים ולשתות הרבה, אולי אפילו יותר מדי? *מבט שובב*

i'm gonna have so much fun that it probebly will kill me! yeah baby! yeaaaaaaaaaaaaaaaaaah

לפני 18 שנים. 14 בנובמבר 2006 בשעה 14:49

is that innocence or is it just me?
i've pondered about all to be
yet i have not discovered thee
can you imagen a life without pain
or is it agony that you want to gain
three guidelines you must heed
all others you must rid
evolve- you have no choice
remember- what's with in, the voice
live- as you have never lived before
if this lines you will endor
the taken will be restored
blessed you be my child of bliss
from protected by simple kiss

לפני 18 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 20:08

i'm going crazy today
something feels wrong and i just don't know what it is



i wish i could understand what is going on in my life and the lives of other... the, maybe i hav could assist them


emmmmm
right now i need awarm and kind person to share my heart with
are you here already? are you waiting around the corner? should i just date untill i'll find you? should i wait untill you come?

dark lady, mothers of all mothers, help me!!!

לפני 18 שנים. 11 בנובמבר 2006 בשעה 22:29

בתור מישהו שהיה נכנס למידה 52 במכנסיים ועכשיו נמצא במידה 30, אני באמת אבל באמת נמצא באושר גדול.

סוף סוף אני רואה תוצאות.


and it's about time, don't you think?

לפני 18 שנים. 11 בנובמבר 2006 בשעה 14:52

אם את רוצה לדעת
למה שלא תשאלי?

את מוזמנת לקבל אתה מספר שלי משליטה ולהתקשר 😄

ולא, אני לא מנכה לך את הכיור....

כאמור, לא מתכופף בשביל כל אחד

לפני 18 שנים. 11 בנובמבר 2006 בשעה 11:30

לפני שנתיים:
יום שישי ואני אצל סבתי ברמלה. אני מסתכל ברחוב האפור ומשום מה הכל נראה לי מת, הכל מרגיש כחסר חיים, תפל, משמעם וללא צמיחה. שנאתי ללכת לסבתא ולצאתץ מהבית שלה, זה היה כל כך מעצבן וכל כך כואב, חיכיתי רק לחזור לבית לראות טלביזיה, לעשן ולהתבודד בתוך מרות חיי.

לפני שנה:
שום שינוי.

אתמול:
אני יוצא החוצה, הרחוב של סבתי נשאר כמות שהיה עם כמה בתים חדשים במקום ישנים ודיירים אחרים. אני מסתכל ורואה כי זהו רק מקום ומקום חמוד למדי לגור בו, אין בו תחושת מוות יותר או חסרות חיים, אין בו חסך אנרגיה נוראי כפי שהיה בעבר. חייכתי אל הרחוב ואמרתי השתנתי.


הרחוב הזה, שבו אבקר שבוע הבא כמדי כל יום שישי {כמעט!} הוא מראה למי שאני 😄 פעם חסר חיים ברמה הכי פשוטה שיש, היום מלא תקווה ויכולת, יש עוד לאן לשאף אבל, הסתכלו לאן הגעתי... :))))

לפני 18 שנים. 10 בנובמבר 2006 בשעה 6:46

ובזמן הקרוב מאוד אימי ואבי {!!!} יסיעו אותי אל הפגנת הגאווה. שם אוכל להפגן למען אלו שלא יכולים להפגין, לדרוש את אשר שלי ולחייך- כי זה כל מה שצריך.

רק לחייך

האם תחייכו איתי?

לפני 18 שנים. 9 בנובמבר 2006 בשעה 20:34

הבה נקרא סיפור קטן:
לגיבור הסיפור קוראים קייל ולו יש מעלות רבות, אולי אפילו רבות מידי אך משהו לא על כך התכנסו בליל קר זה, נכון?

לא, התכנסו בכדי להבין שלא משנה מה קורה קייל המסכן מעולה במשהו אבל הוא אף פעם לא מספיק, תמיד יש משהו אחד {אחד בלבד!} שמטריד את מנוחתם של חושקיו אשר אי לכך ובהתאם לזאת שהוא רק כמעט מושלם הם כבר לא חושקים בו.

קייל הגיע למסקנה הנ"ל: גברים זה עם חרא ומן הראוי שימותו כולם. נקודה.

לפני 18 שנים. 8 בנובמבר 2006 בשעה 8:50

לראות ולא לשמוע, לדעת שזה אפשרי
לגעת ברקיע ולדעת זה שלי

הלכת ממני, יפה וענוגה
עכשיו היי שלי, לזכר העבר

מבט אשר בורח, לדעת עוד ועוד
מצאת אשר חיפשת כבר? מסתבר שלא

עכשיו יפה וענוגה שלי חזרי אלי מהר
דעי יש רק אחת כמוך, אני פה אחכה

והימים עוברים מהר נותנים לי מנוחה
אך רק אותך ביקשתי, הגיעי כבר ילדה

השאלה נשאלת, צורבת בלבבי
אם העננים זזים, אז למה לא אני?

לפני 18 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 9:47

היום המבחן הגדול
ואני חייב לבל לפחות 90 בכדי לעבור

בבקשה תאחלו לי בהצלחה!!!!!!!!