|
|
|
הלימודים לוקחים ממני יותר ממה שהם צריכים לקחת.
שוב עומס.
שוב מתחיל לא להתמודד.
אני ח י י ב להפסיק עם זה.
מתמודד. כותב. לומד. לוקח. משאיל. מעתיק. חושב.
נשרף לי המוח.
לפעמים נדמה לי שאני צריך להיות מכונת לימודים משומנת היטב רק בכדי להתמודד עם הלימודים.
אני חשבתי לתומי שאני זה מספיק.
כנראה שלא.
/:
יום אחד, ילד עני שנהג למכור סחורה מדלת לדלת כדי לממן את לימודיו בבית הספר
גילה כי חסר לו רק מטבע אחד קטן של 10 אגורות, והוא היה רעב.
הוא החליט לבקש ארוחה בבית הבא, אולם דעתו נתבלבלה עליו כאשר אישה צעירה
ונאה פתחה את הדלת.
במקום לבקש ארוחה הוא ביקש לשתות מים. היא חשבה לעצמה שהוא נראה רעב,
ולכן הביאה לו כוס חלב גדולה. הוא שתה באיטיות ואז שאל: "כמה אני חייב לך?"
היא ענתה: "אתה לא חייב לי דבר. אמא למדה אותנו שלא לקבל תשלום תמורת חסד."
הוא ענה: "אם כך, אני מודה לך מעומק לבי."
כאשר הווארד קלי עזב את הבית, לא רק שהוא חש חזק יותר מבחינה פיסית,
אלא גם אמונתו באלוהים ובאדם התחזקה.
שנים רבות לאחר מכן, אותה אישה צעירה חלתה באופן אנוש. הרופאים המקומיים
היו מתוסכלים. לבסוף, הם שלחו אותה לעיר הגדולה, שם ביקשו ממומחים לחוות
דעה על מחלתה הנדירה.
ד"ר הווארד קלי נקרא לחדר המומחים. כאשר הוא שמע מאיזו עיר היא הגיעה,
אור משונה נדלק בעיניו.
הוא קם מייד והלך אל חדרה בבית החולים.
הוא הלך לראות אותה כשהוא לבוש בחליפת הרופאים שלו, וזיהה אותה מייד.
הוא חזר לחדר המומחים כאשר הוא נחוש לעשות כמיטב יכולתו להציל את חייה.
מאותו יום והלאה, הוא ייחס תשומת לב מיוחדת למקרה שלה.
לאחר מאבק ממושך, הם ניצחו במאבק.
ד"ר קלי ביקש מהמשרד להעביר אליו את החשבון הסופי לצורך אישור. הוא
הסתכל בו, רשם משהו בצד, והחשבון נשלח אל החדר שלה. היא חששה לפתוח אותו, משום
שהייתה בטוחה שהיא תיאלץ לשלם אותו עד סוף חייה.
בסופו של דבר היא הסתכלה, ומשהו משך את תשומת ליבה בצד החשבון. היא קראה
את המילים הללו: "שולם במלואו באמצעות כוס חלב אחת. על החתום, ד"ר הווארד קלי."
דמעות של שמחה זלגו מעיניה, וליבה השמח התפלל ואמר: "תודה לך, אלוהים,
שאהבתך התפשטה בליבותיהם ובידיהם של האנשים."
ישנו פתגם שאומר: "שלח לחמך על פני המים." המעשה הטוב שאתה עושה היום,
עשוי להועיל לך או למישהו שאתה אוהב בזמן הכי פחות צפוי. אם לא זכית
לקבל את גמולך על המעשה הטוב שעשית, לפחות הפכת את העולם למקום טוב. האם אין זו משמעות
החיים כולם?
כעת יש לך 2 ברירות:
1. אתה יכול לשלוח את העמוד הזה הלאה ולהפיץ מסר חיובי.
2. או להתעלם ולהעמיד פנים כאילו הוא לא נגע בליבך בכלל.
וכרגע טוב לי
עוד מעט אני אשתה קצת {אבל רק קצת, אין להגזים} ואז אנרגיה מטורפת תעלה בגפי...
היום קראתי דברים מעניינים על חיות, אני מתחיל לתהות האם אני שילוב של זאב ושל חתול...
בנתיים נישאר עם המיאו...
אהבה, אור וכאב לכולנו 😄
אולי אני אכתוב שהכל מושלם? אבל לא כל מושלם, הכל טוב זה נכון אבל לא מושלם.
אולי אני אכתב שאני מרגיש מאושר? אבל אני לא מאושר, אני מרגיש מעולה אבל לא מאושר.
אררררר, בא לי לבכות.
בנתיים אני חושב על שתי המתנות שיש לי בתל אביב, אחת עטופה ואחת עם חיוך ענקי וחצאית חדשה.
בנתיים אני חושב על הסיגריה שאני צריך נורא לעשן, ועל כלבה קטנה שתחטוף מכות בקרוב... את חושבת שאת יכולה להיעלם? הא! כפרה- אני מנוסה ברדיפה אחר אנשים, ואת יקירתי, מכורה אליי. 😄
נשיקות לכל חברי הצוות.
אני.
שש בש בעירום זה כיף וזה נורא משעשע
במיוחד כשאני מנצח {מה שקורה רוב הזמן 😄 } וכשחתולה חמודה העונה לשם ניקול רבה איתך על השחקנים והקוביות....
כיף לי ושמח לי...
ולך?
נקודה.
ולסיכום אתמול במשפט- יש לי סגול בתנוך אוזן שמאל- מה זה אומר לכם? :))))))))))))
ו...ו...ו...
זהו!
עכשיו לפני 18 שנה בדיוק נולדתי.
עכשיו אני רוצה להודות לכמה אנשים שעזרו לי להגיע למצבי:
אמא, את סובלת אותי כבר 18 שנה, את אהבת אותי כבר 18 שנה, אני את ואת אני, תמכת בי לאוך כל השנים הללו ועל כך תודה!
זיקית, האישה הכי יפה בתל אביב, אחותי הגדולה, מי ששינתה אותי בצורה שלא תאמן ועזר לי להבין דבר אחד או שניים. הזיכרון הראשון שלי ממך הוא כשסגרת את הדלת הלבנה ואמרת לי "חכה זה רק היום הראשון שלי" ומאז עברנו כל כך הרבה, כל כך הבה השתנה ורק לטובה, בזכותך, בעיקר. מערכת היחסים שלנו היא אחת ממערכות היחסים היותר יציבות, חזקות, מרתקות שהיו לי. דבר חשוב עוד יותר הוא שאנחנו, אני ואת, זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי. את נתת לי את השם ולווטה, את הכרת לי את הסושי, את הרגעת אותי, את נתת לי והיית שם בשבילי כשהייתי צריך אותך וכשסתם רציתי חיבה והתייחסות, ועל כל אלו- תודה!
קלייר, אנחנו מכירים כבר 4 וקצת חודשים, את אדם היחידי שאני יודע באופן וחלט שהוא שרוט כמוני אם לא יותר, את פרקת בפני דברים שאת לא פורקת עם אנשים אחרים, את מרגישה בטוחה איתי, את אוהבת אותי בדיוק כמו שאני אוהב, בוטח ופורקת איתך. את מרשימה, וחזקה, בוגרת וילדה קטנה {שלה בלבד! אני יודע...}, את אושר שמציף אותי בכל רגע נתון והצחוק שלך מרגיע אותי, את כל כך הרבה ואין משגת באמת עד כמה... היום אחרי שהסברתי לך איך אני מרגיש כלפיך {ואת עוד לא הבנת, תאמיני לי..} אמרת לי: "חיוך מאוזן לאוזן קטן עליי"- משפט שהוא כל כך את. משפט שהוא כל כך קלייר. את יודעת שבפעמים הראשונות שנכנסתי לבלוג שלך קראתי את פוסטי הזימה הנפלאים ומרגשים שלך הרגשתי בליבי קנאה קלה {טוב, בסדר, נו- גדולה, גדולה עד מאוד!} וחשבתי לעצמי "ואוו, היא כל כך מסורה, כל כך מתמסרת, כל כך נותנת, אני מעריץ אותה!"? ידעת? כי אם לא, אני אודיע לך אני מעריץ אותך, אני נדהם שבחרת בי בתור חבר, ואני נפעם לדעת שאת לידי, עומדת גאה. תודה לך! על הכל!
גיא, אנחנו מכירים שנים, התחלנו משיחות סתמיות באייסיקיו הנושן על כמה שאני אוהב את הסיפורים שלך ועל כל שטות התנצלת, גם על דברים שלא היית צריך בכלל להתנצל, אני לא זוכר את תהליך ההתבגרות שלי בלעדייך, ועכשיו, אני בתור החבר הכי טוב שלך ואתה בתור שלי אני רוצה להודות לך על הכל, על המכתבים, על האמון, על הרצון, על האהבה, על החיבה, על הנתינה, על היותך אתה... אנחנו שונים כל כך- בכל צורה אפשרית ומשום מה החזקנו מעמד שנים, אני אוהב אותך חבר יקר, אני אוהב אותך עד מאוד, תודה לך על כך שאתה פה, תודה לך על שאתה אתה ותודה לך, פשוט תודה.
לך, המאסטר שלי, הבן זוג שלי, האהוב שלי, אני יודע שאנחנו מכירים מעט מאוד זמן, אני מודע לעובדה שאנחנו עוד לא ממש מכירים אבל אני רוצה להודות לך על כך שאתה מוציא ממני כל מה שאני צריך: כבוד, אהבה, לימודים, הבנה... אני אוהב אותך, בכל גופי ונשמתי אני אוהב אותך, אני רוצה שתדע שאני שלך, אני יודע שזה עוד מוקדם להגיד דבר כזה, ועוד פה בבלוג שלי אבל זה פשוט חשוב לי שתדע, שתבין, שתיקח כמו שאתה לוקח בכל פעם ותיתן לי בחזרה, כמו שאתה נותן... אני אוהב אותך מאסטר יקר שלי, תודה לך...
היום, במסיבת היום-הולדת שאירגנה לי משפחתי הבעתי את המשאלה שאני הכי גאה בה, הבעתי שאני אמצע עוד מאותו הכוח, עוד מאותה האהבה העמית ועוד מאותו הכבוד העצמי שלי. יש לי מעט מכל אחד מהם אבל אני מאמין כי נאי צריך עוד, עוד בכדי להבין את עצמי, עוד בכדי לדעת עצמי ולטפח לשמור ולהגיע לכמה שאני יכול בתור קייל. בשנותי הקודמות הבעתי לבן- זוג, או לטיול או לסתם דברים גשמיים. הפעם אני יודע כי המשאלה מתגשמת כבר ברגעים אלו, הפעם אני יודע כי זו המשאלה שבה אני לוקח חלק בהגשמתה... ואת כל הדברים הגשמיים שיחלתי לעצמי בשנים הקודמות- יבואו ולו רק בגלל המשאלה שביקשתי השנה, רק בגלל שאת חובת ההגשמה של משאלה זו עלי!
המון שופינג, הרבה שופינג, ואו כמה שופינג אני עשיתי...
1000 ש"ח ביזבזתי, קניתי לי מלתחה חדשה!
התרכזתי בגווני החום וצבעים שמבליטים אותי ואת הרזון שיבוא עלי לטובה...
לסיכום:
ג'ינס
+
מכנס קורדרוי שחור
+
סריג ברונזה
+
סריג חום גמל
+
חולצה אפורה עם שרוולי 3/4
+
חולה שחורה ארוכה ומאריכה
+
חולצה אפורה
+
מעיל דמוי עור שהוא גבר גבר
+
נעלי עור שחורות אפורות
=
1000 ש"ח
מדהים?
בלתי יאמן?
ענן שביעי?
כן, כן, כן!
והכי חשוב קיבלתי עוד מאה שקל דרך מועדון הלקוחות כדי לקנות עוד, ובחינם!
מאושר- כבר ציינתי?
קיבלתי פרחים!
קיבלתי אהבה!
ואני שמח ומאושר וכולי חייכני ושמח...
והדבר הכי טוב- אני הולך לחגוג! הרבה! עם המון אנשים! ובכל מיני ימים!!!
שמייייייייייייייייייח
