לפני 19 שנים. 19 בספטמבר 2005 בשעה 17:21
להיות שונים כל כך אבל דומים עד כאב.
אני ואת, יהודית ו-וויקני זכר ונקבה, סוטה ו-ונילית, ביישנית ואקסטרווגנטי כל כך....
שונים, אך הו כל כך דומים....
לדבר על אלוהים ולהבין את התחושה אחת של שני בבירור מוחלט, לצרוח עלייך שאת חייבת להציע לבחור החמוד והגבוהה לצאת איתך ואת עונה לי "נראה לך?", לא לגעת בך כי זה מפריע, לרוץ ביחד ולצחוק, לשכנע אותך שיש סיבה מקום שאנחנו נמצאים בו ולגרום לדמעות שבעינייך להיעלם.....
אני מתגעגע....
מיאו.