סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 19 שנים. 1 בנובמבר 2005 בשעה 19:02

מאוד חלש, כמו סמרטוט רק עם קצת יותר כבוד עצמי.

זה רע, נכון? ככה חשבתי... /:


אני רוצה נגיעה עדינה על הגב ו"אני אוהב אותך, עבד שלי" תהיה המוסיקה שתתנגן לי באוזניים באותו הזמן...

נמאס לי לחכות, נמאס לי לדמוע, נמאס לי לראות, נמאס נמאס נמאס.

תגידו לי מתי! מתי?


אני יודע שכשזה יגיע זה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם, אני יודע אבל כרגע כרגע יש לי חור בלב והאדון שלי מהלך עכשיו ברחוב {או קורא אותי?} והחלק מהלב שלי מחובר לשרשרת שהוא לובש, שרשרת שהוא יתן לי ברגע שיראה לנכון...


מה להגיד, מה לומר? כלום? אוקיי.

קלייר​(נשלטת) - מתוק שלי,
אני בחיים לא אהיה אדון, אפילו לא גבירה, אבל כחברה שלך אני יכולה להגיד לך שאני אוהבת אותך מתוק שלי?

והאדון... אני מבטיחה לך שהוא יגיע, בדיוק הזמן לפגישה שנקבעה לשניכם. והוא יאהב אותך, אי אפשר אחרת. באחריות.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י