בוקר, מתלבש בריצה, צורח כמה פעמים בהיסטריה מוחלטת והשיער {איך לא?} נראה נורא!
קורא את תולדות התאטרון בשביל לסחוט עוד קצת מידע, רק עוד קצת על התיאטרון בתקופה האליזבתני...
מסתבר שלא הייתי צריך את החומר הזה כי הוא כמעט ולא הופיע במבחן שהיה לי, שכמובן {שוב, איך לא?} הלך בצורה סמי מזעזעת...
התפרקתי על ארוחת בוקר יוונית, וודקה ומיץ אשכוליות שפיצצו אותי באופן נפלא ואחר כך {שלושים שניות אחר- ספור!} בפנה קוטת קוקוס עם רוטב טופי וקרמל ושוקו חם חם חם. מספק אמרתי?
ציפיתי שכל הלחץ שהייתי שרוי בו ירד לאחר המבחן הזה- הוא לא.... ממש ממש לא. damn!
לומד לומד לומד, מקיא מרוב חומר, זה כבר יוצא לי מכל חור, תרתי משמע! {כן, נראה לי שבטעות בלילה אכלתי את אחד ספרי הלימוד שלי (: }
בודד, גלמוד, לבד, בכיין ועוד צריך ללמוד דמות שלמה בעל פה בשביל החזרות. אהההההההההה. כן, אני משחק את אלוהים, אגב, לאלוהים יש שוט!
*אנחה*
חייב למצוא סיפוק ומהר...
אני נראה כמו השמיים האפורים ונהדרים לראשי. {טוב נו, בסדר! אני נמצא בביניין אבל אתם לא יכולים לראות את זה אז זה בסדר, נכון ? פליז? מה לא? טוב... באעסה.}
בא לי, בא לי, בא לי- אני כבר לא יודע מה בא לי פשוט אני יודע שבא לי. ולהתראות.
ולקלייר,
נטשת אותי אתמול בלילה- כלבה! וואף! (:
לפני 18 שנים. 2 בנובמבר 2005 בשעה 14:16
