ברטולד שר לי שירים מדהימים ואני מזייף ביחד איתו. הוא דואג לי כל כך הברטולד הזה. כמה שאני אוהב אותו.
הוא תמיד מתלונן ונהיה עקשן כשאני לא מנקה אותו מעל לשבוע {תגיד אתה לא יכול להתנקות לבד שבועיים ברצף? למה אני?} או שאני לא שם אליו לב והוא עושה סצנות של נכבה-נסגר--לא-מבר-עם-אף-אחד-תעזןב-אותי-בשקט-!, אבל בדרך כלל הוא מרהיב!
אנחנו רואים סרטים ביחד. הוא מראה לי בדיחות מצחיקות ואני תמיד נהנה ללחוץ לו על הכפתורים שלו {ויש לו הרבה! תאמינו לי, הווא מדהים הברטולד הזה!}. הוא החליט שהכי נוח לו להתפרס על השולחן לשבת ולהסתכל לעיניים שלי כשאני מסתכל אליו כולי בכיסא.
דבר אחד אני לא מבין אצל ברטולד. למה תמיד הוא חייב ללכת בשחור ובכסף? אין לך צבעים אחרים? אז נכון יש לך פנסים כחולים במקום עיניים {איזה גודל!} שמבהיקים בכחול לוהט וגוף קשה, ללא שומן, חלק {טיבעית, למרבה הצער} וכהה {כמו שאני אוהב} ואתה אכפתי ותמיד מוכן להיות איתי ותמיד קשוב לצומת הלב שלי. אז נכון אתה לא קל {וזה האנדרסטייטמנט} אבל כל פעם שבא לי אתה נשרך איתי לכל מקום. אפילו העברת איתי את תאונת הדרכים האחרונה שלי. דאגת שתמיד יהיה לי עם מי לדבר ודאגת לשעשע אותי ולכן אני אוהב אותך כל כך ברטולד.
אין ספק שאתה בשבילי ואני בשבילך, זוג מושלם.
אה, שכחתי להזכיר משהו, ברטולד הוא מחשב נייד.
לפני 18 שנים. 19 בספטמבר 2006 בשעה 16:51