לפני 17 שנים. 2 בפברואר 2007 בשעה 11:47
יכולתי לירוק לך ישר לתוך הפסטיס, באמת.
ביקשת ממני להתרחק, ואין לי בעיה עם זה, באמת שאין לי, חוץ מעצם העובדה שאני זה שסובל שוב, שאני הוא המואשם על דברים שלא בכפו ואני הוא זה שיקבל את חומרת בית הדין.
וזה שלא אני לא אראה אותך, אני אראה אותך כמעט אותו הדבר, קפה פסטיס שוט של 80 אחוזי אלכוהול אדומים ומחרידים שגורמים להשתכרות בתוך פחות מ10 דקות {מה שכאב נפשי יכול לעשות לאדם}
החלטתי על כמה דברים חדשים היום:
למצוא פאקינג עבודה קבועה
להתעלם מכל הטימטום הזה שאני סובל ממנו
להתרחק
להתחטב
להסתכל לכלבה הראשית בעיניים כשאי אחזור ולהפיל אותה מהרגליים.
war you want? it's war you'll get
just don't be mistaken- i'll be there