יומני נוטה

שולט כלשהו שמחפש זיון: היי
שולט כלשהו שמחפש זיון: חינוך אנגלי?

Noti: אני מעדיפה סרגל מברזל, רוסי כזה...
יש ?

שולט כלשהו שמחפש זיון: ש הכול אבל לא ניראה לי שאת כזאת גיבורה :)

Noti: אני לא נשברת תחת עינויים, אומנתי ע"י גנרטור מתקדם!

שולט כלשהו שמחפש זיון: אז בבקשה חדר העינויים שלי ממתין לך דרלינג   
ממש אהבתי איך הוא דחף דרלינג לחינוך אנגלי, שימו לב להשקה וההקפדה בלשמור את הקו האנגלי (בטח מבת ים)

Noti: אבל במבטא רוסי, טוב?

שולט כלשהו שמחפש זיון: סשן רוסי כבד

Noti: לא צריך קלצנ'ניקוב וטנקים, קצת מבטא, קצת גולאג, קצת קגב. בקטנה כזה...  
יש לך סיביר במרתף?

שולט כלשהו שמחפש זיון: אני בטוח שאת אישה שכיף להיות איתה חוש הומור קצת צינית קצת ילדותית לדעתי כמה סטירות לחי והצלפה טובה ונסתדר מעולה
אבל אני מבין שאת לא נמשכת לכאב     איך הגעת למסקנה הזאת? מעניין!
אז זיון טוב ותצחיקי אותי ונשתה קצת יין לבן    אבל אסור לי יין, זה לא יפה לדרוך על נק. רגישות 😭
ממממ תני לחשוב על זה
שימו לב - הוא! יחשוב על זה, אני מניחה שהוא ממש קרא את הפרופיל שלי בשלב הזה...

Noti: טוב, אבל תודיע לי, שאני לא אחכה סתם.
כי דיוק מאוד חשוב לי, ונימוסים גם.
תודיע לי מחר בשעת התה, אני אחכה.

שולט כלשהו שמחפש זיון: מצחיקונת, חג שמח

אז זהו שבעזרת אלוהי הסאביות החגים נגמרו ואני חוזרת לשגרה הלא שיגרתית שלי.
מה באמת עושים כשהשיגרה שלך, לא שיגרתית, דינאמית, אי אפשר לתכנן  כ ל ו ם  מראש, ולא באמת בא לך להיות ספונטני בחיים 
(בעיקר כי זה ממש מתיש).
זקוקה לדרכים להפוך את החיים לרגועים ושקטים
להמון כסף, כדי שאני אוכל לברוח לאיזה אי בודד ולא לראות בני אדם
אבל עדיין שיהיה שם מלון 7+ כוכבים, ומלא נוף ובעלי חיים
(אולי יטרוף אותי היפופותם או ירמוס אותי קרנף).

לכל המוצא פיתרון וממון - מובטחת גאולה
ו-70 נשלטים/ות/שולטים/ות בגן עדן
ט.ל.ח.

אנחנו בסוף מירוץ החגים,

החורף בפתח (ווהוו)

פחות בני אדם שאני צריכה לראות ביום יום
(זה לא ממש נכון, אבל תנו לי לחלום על משהו)

יותר מדי בהמות ממין בני אדם ראיתי השבוע,

לא ראית את G בכלל כמעט
(זאת אומרת ניסיתי, אבל השעות שלנו לא חפפו, ועד שהוא הגיע אני כבר נרדמתי,
וכשאני יצאתי בבוקר, הוא עוד חרפ)
ראיתי אותו הבוקר, הוא נראה אותו הדבר, אין הפתעות.

אז צפוי לי עוד שבוע עמוס,
ואחריו עוד ועוד ועוד (כי זה לא נגמר אף פעם)

למה אני מציקה לכם עם זה?!

כדי להגיד לכם,

אל תתרבו! אל תצאו לטייל! אל תבואו עם הגישה הכל יודעת מתחכמת שלכם.

במילים אחרות - תהיו בני אדם יותר טובים

תשאפו לקצת יותר 

או שבחיי - אני לוחצת על הכפתור ומכחידה את כולם!

שנה טוב, חג שמח וכו' וכו' וכו'

(כן, זה עוד פוסט מיותר שלא קשור לכלום)

איזו טעות שחוזרת על עצמה... 

חג סוכות (בבקשה תישארו בבתים שלכם ואל תצאו) שמח!

מצד אחד אני לא מהספונטניות שברגע מחליטות ועושות,

מצד שני, החיים שלי לא מאפשרים סדר וארגון, הכל דינאמי ומשתנה כל הזמן.

למדתי לחיות עם חוסר הידע, דברים נכנסים ויוצאים, אין יותר מדי בטחון בחיים כאלה.

תמיד רציתי להיות זאת שבהחלטה של רגע יכולה לארוז ולנסוע מפה לאי בודד, מקום רחוק, שקט...

הנסיבות אף פעם לא איפשרו את זה.

מכיוון אחד אני הכל, מכיוון שני, המציאותי, אני כלום, אין לי מקום בעולם הזה, אני די מיותרת בעולם.

חסרת השפעה אמיתית, שזה קצת מגוחך לאור מה שאני עושה בחיי, שהוא בדיוק ההפך הגמור מזה.

אף פעם לא הצליחו לפענח אותי, ניסו, חלק בטוחים שהצליחו.

שלא יובן לא נכון, אני הדבר הכי פשוט בעולם, אין אצלי שום ייחוד,

כמו אוגר על גלגל שלא מגיע לשומקום, מתקדמת ברוורס.

אושר הוא דבר חמקמק, חלק אומרים שזה משהו שאנחנו צריכים לייצר עבור עצמנו, אז אומרים.

אני לא זוכרת הרבה תקופות שבהן הייתי מאושרת באמת, כזאת אני, יגידו פסימית, אדישה, יש לי משהו עצוב בעיניים,

זה לא מתחבר עם זה שיש לי הומור, אני חברה טובה, מעניינת,משעשעת, מהחבר'ה הטובים.

או שלא - זה לא באמת חשוב ומשנה.

סתם פוסט על כלום ושום דבר - יש גם כאלה (אצלי הם הרבה),

לא שבאמת יש טעם לכתוב פה בכלוב - אבל זה בדיוק העניין, זה לא ילך לשומקום מפה, אין בעלי עניין אמיתיים.

כל אחד כותב את השטויות שלו, הרוב קוראים כמה שורות ונשברים,
(חוץ מאלה שמחפשים את הבלוגים האירוטיים/סמי אירוטיים/פנטזיות,
סתם מישהו שכותב מה עשה, איך, כמה זמן, עם או בלי כינויים - אלה הבלוגים המהוללים).

בסוף כולם מסיימים באותו מקום.

מה זה משנה.

אני לא שייכת לפה או לשם.

כשאין אפילו כח לבכות יותר...

אבל היי לפחות הציפורניים שלי נראות כמו סוכריות

איך אומרים, מפה אפשר רק לעלות...

אז אני מצפה למזוודה עם 10 מיליון שקלים שתחכה לי בבוקר ליד המיטה,

חופשה משולמת מראש לבהאמס,

קצת שקט מהעבודה

והמון המון בריאות!

תודה - ההנהלה

אין כמו תקופה קשה כדי להרוס לזוג את סופי השבוע.

במהלך השנים זוגות מתקבעים על התנהגויות מסוימות, לא תמיד ניתן לממש את הרצונות והמאווים כמו שפעם היינו עושים
(ללא אוכל, ללא שינה, תוך כדי עבודה, בלי להתחשב באחרים וכן הלאה..)
מה לעשות.. בשלב מסוים המציאות והיום יום הורסים לנו את הכיף שבלחיות ולהנות.

נכון, אני לא אומרת, יש יחידי סגולה שמצליחים לתחזק זוגיות שמחה ומאושרת רוב הזמן,
(בתוך חיי הנישואים ובינם לבין עצמם - צירופים זה לפוסט אחר),
אבל רובנו, תקועים בחיים עצמם (אולי בורחים לכלוב מדי פעם, וגם זה רק כדי להגיד היי ולא באמת עם כוונות כלשהן).

אגב, מי אתם אלה?  אותם אנשים שמאושרים בכל מצב, ולא לוקחים סמים ושותים עצמכם למוות?
אתם שמאושרים בקרייריה, עם או בלי ילדים, מטיילים, עושים ספורט, מבשלים (למה???), נהנים מהחיים ולוגמים כוס יין/בירה אל תוך השקיעה,
בוילה/מרפסת המושקעת שלכם.

מיותר לומר שלא התברכתי בדברים הללו,
חיי עמוסים בדברים מאוד לא נחמדים, אין לי גרוש על התחת (ולא כי אין לי ראש כלככלי, או כי אני בזבזנית -
פשוט לא נולדתי לכסף ולא התחתנתי עם כסף).
לא יצאנו לחופשה בחו"ל כבר 4 שנים לפחות, לא יצאנו לחופשה בארץ מלבד גיחה לאיזה נחל עם אוהל בתנאי שטח,
לא התפנקתי ביום ספא/תספורת/עיסוי/טיפול פנים וכן הלאה - אני כבר לא יודעת כמה שנים (נידונתי לטפח את עצמי - נקווה שבהצלחה).

אנחנו עובדים קשה במהלך השבוע, ומי שכבר מכיר אותי, יודע שבריאותי רופפת ואני מרבה לבלות בבתי חולים בין יום עבודה למשנהו.
בסופ"ש - אני מותשת או חולה וכואבת, יש לי ערימת איסורים ומיגבלות שגורמים לי לחיי סאחיות משעממים ומדכאים,
וברמת העיקרון בואו נאמר שכבר יוצא לי החשק לצאת מהבית או לדבר עם בני אדם אחרים.
מה הבעיה?
או!
פה מתנקזים שני אנשים שעבר עליהם שבוע לא קל, ועכשיו עובר עליהם סופ"ש לא קל, הם מוגבלים מאוד ביכולות לעשות משהו גם כלכלית וגם פיזית,
וזה מתכון מעולה במיוחד לפיצוצים.

אז מי שפספס את הזיקוקים, היירוטים ורוצה לחוות אותם בנוחות ביתו בסופ"ש הקרוב,
מוזמן לקבל טיפים.

מוגש באהבה כחומר למחשבה
(סתם שטויות - עדיף שהעולם יתפוצץ)

אין ספק שהכלוב הוא פלטפורמה מהממת לדרמה,
בכל שעות היום והלילה.
תמיד כולם הטוחים שהדרמה שלהם היא הכי אמיתית,
החוויות שלהן הן הכי ראשוניות (אני מצטערת לנפץ את הבועה - אבל אין פה שום דבר חדש מלבד עבורכם, וגם זה יחלוף).

נכון, יש אנשים שחווים אושר ונהנים מכל רגע, ומשתפים בכל הפרטים הקטנים,
חשוב להם להיות במרכז העניינים, לקבל את תשומת הלב.
יש אנשים שמתמודדים עפ בעיות בעולם האמיתי ובאים לפה כדי לברוח מהמציאות,
להסתתר מאחורי דמות שהם בנו.

יש את אלה, שעוד צעירים, אלה שלא מבינים, אלה שנכנסו בטעות, אלה שנתקעו כאן שנים, אלה שלא זזים ואלה שחופרים.

כולם עסוקים בדרמה.

לא שאני לא חוטאת בעניין, גם אני בדרמה, אבל ממקום אמיתי ומפוכח יותר. שונה אולי.

מה אני רוצה לומר?!
5 בבוקר, אני ערה, החיים חרא (לא דימוי אלא ממש חרא).
אני לא רוצה לומר כלום, אין לי כח לזה, לא לשטויות, לא לדרמה, לא לכלום.
סתם שורות מבוזבזות במרחב הורטואלי.
במה זה שונה משטויות אירוטיות שנכתבות פה על ימן ועל שמאל כאילו היו יצירת מופת?!

דרמה

• למה חושבים שאני שולטת/מלכה? אני מבינה שאני יכולה להיות מבלבלת, אבל צאו מההגדרות, לא כל אדם שמדברים איתו - משחקים איתו.  יש לי עם מי לשחק, ואם אני לא משתפת פעולה - זה כנראה לא אתה (לא דיברתי עליכן בננות 😉 )
• למה אתם חושבים שאני נשלטת שרק מחכה שיבוא איזה שולט ויראה לי מה זה?! באמת, מאיפה קיבלתם את הרעיון ההזוי הזה???
• למה חושבים שיש לי זמן? יש לי בעל סדיסט, עבודה דרשנית, בריאות רפופה, פחות סבלנות וכח לשטויות.
• למה חושבים ש- 95% ממי שפונה אלי בשורה לקונית ומשעממת, או לחילופין בחוצפה, ולא מכיר אותי, חושב שזה יעניין אותי? לפחות תנסו לאתגר ולהיות מעניינים, במינימום, כדי שיהיה לי במה למלא את הבלוג ;-)
• למה אתם לא קוראים קודם את הפרופיל? נכון, המון בחורות כותבות מגילות ושטויות (גם בחורים), אני לא אחת מאלה. תקראו!
• למה חם? נכון קיץ, אבל זה מוגזם כבר - שמישהו יפעיל מזגן בחוץ וציליה קבועה מעלי.
• למה אני כותבת את השטויות האלה? אין לי מושג, זה לא שמישהו קורא...

אני מעבירה זמן בכלוב, בעיקר בצ'אט, פעם זה היה יותר נחמד, היום זה הפך לכמעט בלתי נסבל ובלתי אפשרי.
אולי אני התבגרתי והתפכחתי, אולי הקהל הפך צעיר יותר והפערים גדלו, אולי פשוט עבר לי ונמאס לי,
אולי אני לא משחקת עם אחרים באופן מיני (כן אני נשואה לסדיסט/גבר (ההבדל לא ברור ואני עורכת מחקר בנושא)
יש לי די והותר מזה בבית - למי שלא מאמין ולא הבין -> G/גנר/הגנרטור ).

זה שזה חי לא אומר שזה קים

ויאללה שימות העולם!

סוף שבוע מהמם והביל לכם :-*

אני מצהירה בזאת שאני לא

וונדרוומן

סופרגירל

חתולה סקסית

מבשלת / מנקה / מכבסת / תולה 

מתרוצצת

בירוקרטית

בריאה/חולה

עובדת (על מי?!)

נחה / ישנה

אוכלת/שוכחת לאכול

אכפת לי/ לא אכפת לי

מפנקת

כועסת

וכו'...

אני בסה"כ, אישה אחת, עייפה, מותשת, בא לי/לא בא לי/לא יודעת מה קרה לי

או במילים אחרות בת-אדם.

עולם יקר, צחוק צחוק, אבל עברת את הגבול.

(אהה אני כן כל הנ"ל - לרגע שכחתי מרוב עייפות)

חרא לא משתפר, הוא פשוט מתחלף.

מזל שגנר (G) עוד מצליח (בד"כ) לסבול אותי ואת המטענים שאני סוחבת איתי.

ברוך אלוהי הBDSM שברא את הממיפיקציה -

גם זו דרך להרגיע מישהי שקורסת ולהכריח אותה לנוח מבלי להזיק לעצמה בדרך.

הסיום - היה בונוס.

כנראה שגם לאביצ'י היה שבוע לא משהו...

יהי זכרו