יומני נוטה

מעטים בטח זוכרים את הלילות חסרי השינה שלי (זה יותר מעשור לאחור),
תקופות בהן אי שקט, מצב בריאותי לא טוב שמביא לעצב בלתי נשלט - 
אבל מביא אותי לפה.

אז אני פה, כי הכל כואב, ואני כל כך עייפה, וכלום לא עובד,
החיים נעצרו, ואני מבדיקה לבדיקה, הפסקה מהעבודה, התרחקות מהחיים.

התרחקות מהחיים = הדברים ההזויים שעוברים בראש במהלך היום/לילה/כאבים,
האי-שפיות, מתיישבת פה טוב ונראית נורמלית לחלוטין.  נכון, אני לא ילדה פתיינית,
לא מסתובבת פה בעירום ולא מעלה תמונות... לא מפלרטטת, לא משתכשכת.

אבויף נוטי הפכה ונילה,
בשכל שלכם ונילה, בשכל שלי לא ממש, כן או לא, פה לא המרום, 
כמו שנאמר, באתי להשתשע ולא לשעשע.

תתגברו, לא מזיז לכם הרי בכלל. אני סתם עוד אחת, ועוד זקנה ועתיקה.

אז מה קורה פה באמת?!?