http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-102601
קראתי את הפוסט הזה עכשיו, פוסט שמראה עד כמה התקשורת החברתית מעוותת את ראית המציאות שלנו, כמה קל להסתתר מאחורי האמת ולהציג לעולם דמות אחרת, מי שאנחנו רוצים להיות.
אז נכון, הרבה מאיתנו מחפשים את זה, במיוחד פה בעולם הכלובי שלנו, זה חלק מן המשחק.
חלקנו מתחבאים יותר, חלקנו פחות, אבל גם אלה שכבר מכירים מעבר למחיצה, לא באמת יודעים מה מתרחש אצל האדם האחר.
אני יודעת עד כמה אני ממדרת את הגישה אלי, כך שגם הקרובים אלי יודעים ולא יודעים מה בדיוק אני עושה, במה בדיוק אני עוסקת,
מי כן ומי לא, איך, למה, כמה ומתי.
למה?
כי כזו אני, אני שומרת את העניינים שחשובים לי באמת בבטן עמוק, השאר, זה דברים שלא מפריעים לי אם ידעו ואם לא.
חלק מוסתרים כי הם קשורים באנשים אחרים, ומן הכבוד שהם ישארו בגדר חסויים, חלק כי הם פשוט אישיים, ואני לא באמת חושבת שיש מקום לפרט לפרטי פרטים כל דבר בחיינו, תשאירו משהו למסתורין.
אז כששואלים אותי למה אני כזאת? למה אני עצובה?
אני כזאת כי יש המון דברים שאתם לא יודעים עלי, וכנראה גם לא תדעו.
זה לא הופך אותי ל"חולת נפש - משוגעת - פסיכית" כמו שאוהבים להגדיר פה כל אחד, אני דווקא בן אדם נורמטיבי וישר.
זה לא הופך אותי לאטומה, מי שכן מכיר אותי, יודע שאני מקבלת באהבה גדולה.
מה שזה כן אומר, זה תסתכלו קצת מעבר,
מה שמוצג ברשתות החברתיות ובתקשורת (כולן וכולה),
זו לא המציאות שלנו.
במציאות שלנו, צריך ללמוד לתקשר מהתחלה.
