יומני נוטה

אז קמתי בבוקר, שתיתי את הקפה/תה (מי זוכר זה היה ב- 5-6),
לבשתי את בגדי האימון (החלטתי לנסות אימון באיזי, להתחזק קצת),
הכנתי תיק עם בגדים להחלפה + כלי רחצה למקרה ואני לא אספיק לעבור בבית לפני המשך היום, 
(סופר סופר מאורגנת - וזה כשאני עדיין בימי מחלה).

יצאתי את ביתי וירדתי לרכב. 
כבר כשלחצתי על כפתור הנעילה האוטומטית, ידעתי שיש פה בעיה,
גודל הבעיה נתגלה כשהרכב מיאן להניע.
אין המצבר מת.
מזל - גנר טרם יצא לעבודה, קראתי לו לרדת שנניע עם כבלים...
לא, המצבר מת וזה סופי - שום החיאה לא תעזור, הגנרטור יכול לנסות לחשמל אותי עם המצבר הזה ואני אחייה!

טוב, מה עושים?
שולחת הודעה למאמנת - "אין רכב, מת, לא מגיעה לאימון :-("
"תגיעי במונית?" - אני עם הידיים בתוך הכבלים והמצבר והמנוע
והבחילה עולה לי, מה מונית עכשיו???
עונה לה "לא יקרה - תקועה".
משחררת את גנר לעבודה כי אין טעם להחיות סוס מת - ומתחילה לקפל את הכבלים ולאסוף את התיקים.

עולה הביתה ומנסה לחשב מסלול מחדש, מקיאה את התה מהבוקר (או שזה היה קפה?!)
לפגישה הזאת אני לא אצליח להגיע - שולחת הודעה שאני צריכה לבטל,
לפגישה אחריה, אני גם לא אצליח להגיע - שולחת הודעה גם לשם שאני נאלצת לבטל.
אני בחופשת מחלה בכלל ואמורה לנוח!!!
טלפון מהפגישה השנייה - "אולי תגיעי במונית?" 
כמעט זורקת את הספל תה על הקיר
(אבל אז אני אצטרך לנקות...) - לא יקרה!

או - אז מתחיל סבב מיילים והודעות מהעבודה השניה.
יש לחץ, החלפות, אירגונים, אירועים, עניינים.
אה כן גם יש אירוע ענק ביום ראשון, אז רק תלמדי את על החומר עד אז, 
והנה הלך עוד סופ"ש רק משהו כמו 50 עמודים + הדגמות והפעלות להכין.
(אני עדיין בחופשת מחלה ואמורה לנוח).
אה כן, צריכים גם תגבור ביום שני, ובחוה"מ - יכולה?
(לא - אבל אני ענייה וצריכה כסף) בטח! תרשמו אותי.

רכב - אין
לפטופ - שלבי גסיסה
בריאות - רופפת
העבודה - הורגת (לא מחשלת, לפעמים מחשמלת, צריך להזהר)
זוגיות - או שאני בעבודה או שגנר בעבודה - לא מסונכרנים ואני עובדת חגים...

בדס"מ - איפה אתה, אנחנו מתגעגעים אליך !!!!

ומילה אחרונה לחיינו היקרים, אולי תרדו מאיתנו קצת, אנחנו באנו להנות!