לפני 14 שנים. 4 בינואר 2010 בשעה 22:42
היא מתעקשת להיות למעלה.
בחושך, כשהיא מעלי, עם הגב מכופף קדימה בקושי אפשר לראות את הפנים שלה כשהשיער נופל עליהן.
את תווי הפנים אני כבר לא זוכר במדויק, הם החלו להיטשטש כשנכבה האור.
ביד ימין אני דוחף את ברך שמאל שלה אחורה ומיישר לה מעט את הרגל, מטה את הגוף ואנחנו מתהפכים.
עכשיו כשאני מעליה והיא פרוסה מולי אני מגביר את הקצב.
הנשימות שלה מהירות, מהגרון שלה יוצאות אנחות הולכות ומתגברות, הצוואר מתרומם בתנועה חדה ומקרב את הפנים שלה לשלי,
ואני חושב לעצמי:
"אלוהים, מפתיע כמה היא דומה לאיאן בראון כשהיא גומרת"
