המין הכי טוב שלנו תמיד מתחיל, נחווה, ונשאר אצלנו בראש. תמיד.
יש עניין בזיוני תחת. כמעט תמיד. יש פחד מהכאב. ההשפלה. אולי גם מההתמסרות.
לפעמים עברתן משהו בעבר שלכן שהשאיר צלקות.
כמעט תמיד, יש עניין.
והעניין הזה מוביל להכרות אינטימית מאד. דרך הפחדים לומדים את העומדת מולך,
לעומק.
לעומק החור הקטן שמוביל לעמוק הנפש המצולקת.
ולצד כל החפירות האלה, הבאמת עוצמתיות מעמיקות וחשובות,
ושאני כל כך אוהב ודורש,
לפעמים אני מוצא את עצמי עם כוס ויסקי משובח
בשעת לילה מאוחרת
נזכר בלק מהמקרים המשעשעים
שבהם החור ניצח,
ומחייך
********
את שהייתי הראשון שזיין אותך בתח.
שבועות של לחץ ופחד.
סקירות מקיפות אצל כל החברות שלך,
על חוקן והאם זה מסוכן.
ושבועות של אימונים עם פלאגים בכמה גדלים
עד שזה קרה
בסשן מיוחד במינו. וכמו שאמרת רגע אחרי לחברה שלך
״לא מאמינה שהוא זיין אותי בתחת כבר.״
ואת, שעברת טראומה בחור הזה, אם ההוא שהיה הראשון.
שיחות על גבי שיחות, עד שהצלחת לתת מספיק אימון, ואני הפכתי לראשון בחור הזה.
ובכל זאת, זוכר אותך בשירותי הנכים, אצלי בבניין,
מכופפת מעל לכיור, מבקשת ממני בשיא הרצינות להכניס אותו לאט ובעדינות לתחת שלך, אדוני.
כמה הצחקת אותי, אותנו. וכן, בסוף היית ילדה ממש טובה כשהחלטת שהחור הזה יפתח עבורי
ואת, שכל פעם הלכת למישהו אחר, וביקשתי שהתחת שלך תישאר רק שלי.
ולא הצלחת. כי מה לעשות, כולם רוצים את התחת של החתולה.
וגם את, שהחור היה כל כך קטן, שהשתמשתי בפלאג לפני כדי להקל על הפתיחה
********
ואת, הו את. שבפעם הראשונה, שרק רצית נער שעשועים,
שאלתי אותך עם את ״עושה אנאלי״.
״חשבתי שלא שואלים את זה אפילו בכלוב״ חייכת.
וכבר אז, וכמעט כל פעם (חוץ מימי הולדת שלך)
זיינתי אותך בתחת. וכל פעם מחדש, במשך כל השנים של זיוני התחת האלה,
שאלת בפליאה ״למה אתה כל כך אוהב את החור הזה?״
ואני עניתי
שהחור שלך,
שתמיד חוזר לקוטן שלו
שתמיד כואב לך כאב מפלס, ותמיד משפיל אותך
is the gift that keeps on giving
********
לוגם את סוף הויסקי המשובח
ותוהה
מה יהיה סיפור התחת איתך