אלון לחץ על דוושת הגז והאוטו זינק מהמקום. סוף סוף דנה ירדה מהבית, הם נכנסו לאוטו, והקור המקפיא בחוץ נפסק. זה היה כמו נצח. החימום של האוטו הופעל בדרגה הגבוהה ביותר וניסה להדביק את קצב החימום.
דנה ישבה לידו, מציצה בחלון, מעיפה מבט עליו מדי פעם, והוא- לחוץ. עסוק כולו בנהיגה. חושש מעט מהקרב ובא. הם חצו את העיר מערבה. לפתע דנה אמרה: "סע לסינמה". גם ככה זה היה בכיוון- אבל אלון לא חשב בכלל בכיוון הזה. אלון שינה את נתיב הנסיעה ותוך 2 דקות הם היו בחניית הסינמה סיטי. אלון החנה את האוטו, כיבה את המנוע ונעצר. הוא לא ידע מה לעשות עכשיו. הוא הסתכל על דנה לרגע ומייד השפיל את מבטו. דנה שמה לב לעניין ואמרה לו בקול שקט ורגוע:
"תסתכל אלי" אלון הרים אליה את מבטו.
דנה בחנה אותו ממושכות בפרצוף רציני. אלון הרגיש את חזהו עומד להתפוצץ מנקישות הלב. לפתע, אט אט התפרש על פניה של דנה חיוך. היא חייכה אליו והוא, נבוך, לא יכל לעמוד בכך, מייד חייך והשפיל את מבטו.
"תרים את הראש" אמרה, אלון הסתכל אליה במבט מצפה
"הערב, אנחנו יוצאים לדייט, בסדר?" היא המשיכה- "תשחרר את הלחץ, אתה איתי, תרגיש בטוח"
הוא חייך אליה חיוך אמיתי, דנה הגישה לו את ידה לנשיקה בקצות אצבעותיה. הוא נישק בעדינות.
קול פתיחת הדלת קטע את הסצנה. דנה יצאה החוצה והדליקה לעצמה סיגריה. אלון יצא מהרכב, נעל אותו- ונעמד לצידה של דנה.
"אני רוצה שתעשה משהו בשבילי" אמרה
"כן...המלכה"? ניסה אלון להלביש תואר בכל הסיפור הזה. חיוך התפשט על פניה של דנה והיא פרצה בצחוק. אלון עמד שם נבוך מהניסיון הכושל הזה.
"אלון" אמרה דנה כשנרגעה מהצחוק "אתה ממש מתוק", היא עצרה לקחת שאיפה מהסיגריה הדקה והמשיכה. "קוראים לי דנה, נכון?"
"נכון" ענה אלון "אז ככה תקרא לי", "אני לא צריכה כינויים או תוארים בשביל להגדיר את עצמי, אני מאוד אוהבת את השם שלי וגם אתה תראה כמה הוא מספיק חזק ולא צריך שום קידומת נוספת. ברור?"
"כן" ענה אלון, מבוייש עד עמקי נשמתו..
דנה הסתכלה עליו ברחמים "בוא הנה" אמרה לו. הוא ניגש, והיא חיבקה אותו. הוא לא ידע אם הוא מרגיש את שדיה או לא. המעיל החורפי טשטש את העניים
"עכשיו תקשיב" חזרה ואמרה: "אני רוצה שתעשה משהו בשבילי"
היא הוציאה מתיקה חוטיני אדום עם עיטורי תחרה.
"לך לשירותים ותלבש את החוטיני הזה, כשתחזור תביא לי את התחתונים שלך, הבנת?"
"כן" אמר אלון בהיסוס. "4 דקות אתה פה, טוב מתוק?" אמרה דנה ברוך עוצמתי
אלון הבין שהוא צריך להזדרז. הוא הלך בצעדים מהירים ונבלע בבניין ההומה כשריח החוטיני מדיף ניחוח כביסה נעים מידיו.
"דנה"? שמעה קול מאחור
מאחוריה עמדה חברה טובה, שלא ראתה שנים. "מיקה!" הן התחבקו ותיקתקו קאצ' אפ מהיר..
מיקה הייתה חברה טובה של דנה מהתיכון, את כל השטויות הן היו עושות יחד, אבל מה לעשות- מרוץ החיים גורם לכך שיש פחות זמן לחברות והקשר נותק. מיקה לבשה ג'ינס שחור צמוד ומעיל עור פתוח שחשף מחשוף עמוק.
תוך כדי שהן משוחחות אלון יצא ממבנה הסינמה בצעדים מוזרים. ניכר היה שמשהו לא נוח לו.
הוא התקרב אליהן ודנה קלטה אותו בזוית עיניה.
"תכירי זה אלון" אמרה דנה
"נעים מאד" ענה אלון והושיט את יד ימינו למיקה תוך כדי שבאלגנטיות הוא מעביר את יד שמאל האוחזת בתחתוניו אחורה.
"מה השם" שאל אלון "מיקה" ענתה בחיוך רחב, מנסה לקלוט אם הם חברים/ידידים/זוג.
"מה אתם אחד בשביל השני" שאלה מיקה. קצת דוחפת את האף.
"הוא בשבילי פשוט אלון" אמרה דנה
"והיא בשבילי דנה, מה צריך יותר מזה"? ענה אלון שהבין את הפורמט
"מעולה.. אז אני פשוט מיקה" אמרה תוך כדי שהיא צוחקת
"טוב אני שניה הולכת לשירותים" אמרה מיקה, "לאיזה סרט אתם הולכים"?
"וונדרוומן" ענתה דנה. כמה אירוני
"טוב אראה אתכםם בקופות סבבה"? אמרה ונבלעה בבניין
אלון שרק חיכה להתפטר מתחתוניו שאל "אפשר לשים לך את התחתון בתיק?"
"בטח" ענתה דנה "ותקשיב" המשיכה " אני יודעת שלא נוח לך. אבל זה חשוב לי, בסדר?"
"בסדר" ענה אלון
"הידיעה שהחוטיני שלי עליך עושה לי טוב" בחרה דנה להדגיש את העניין
אלון הנהן בראשו
הם נכנסו פנימה. אלון מרוכז כולו באי נוחות שבחוטיני שעליו, ודנה אוחזת בידו
מרחוק הם ראו את מיקה עומדת בקופות ומנופפת להם.
על פניה של דנה התפרש חיוך קטן. היא אחזה בזרועו של אלון והתחילה לצעוד לכיוונה
**המשך יבוא**
(בהתאם לדרישה)
:)
