סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Hate or Love

לפני 11 שנים. 30 באוקטובר 2013 בשעה 21:18

יש לי ממש חשק מטורף לראות אותו מדמם... 

לא חתך קטנטן שיוריד לו דם לדקה... אלא ממש מדמם... 

לוקחת אותו לסטודיו של חבר טוב , יש לו סטודיו עינויים מיוחד... וגם צריכה את עזרת הידיד למה שמתכננת לו... 

הגענו לשם, נכנסים ומבקשת מהידיד שלי שיעזור לי לתלות את הכלבלב שלי... 

תולה אותו מהרגליים... על וו בתקרה... מחמיא לו להיות הפוך... מאדים לו את הפנים בחן מיוחד של חוסר אונים ...

 

ככה שהוא הפוך... יכולה לנשוך לו את הצוואר כמו שחושקת... בא לי ממש לגרום לו לדמם כך... כמו בסרטי הערפדים הקיצ'יים והמוכרים... 

אף פעם לא עשיתי זאת, אבל בהחלט משהו בו גורם לי לרצות בזה כל כך... מעורר בי תאווה לדם ובכלל... דם זה סקסי .

לוקחת סכין מהמגירה בארון... סכין פרפר כסופה וחדה מאוד... מתקרבת אליו ... ומלטפת אותו בסכין... מרגישה את הרעידות שלו בכל הגוף... 

אני לא רוצה להכאיב לו עם הסכין, אך הפיתוי גדול מדי... משהו בו באמת מעורר בי חשקים מטורפים שלא היו עד היום... 

מגרה אותי מאוד המחשבה שידמם... שאלקק את הדם שלו ... אטעם אותו ואדע שהוא התמסר באופן מוחלט... 

 

מעבירה את הסכין על בטנו... כבר לא בעדינות כמו קודם... היא כבר ממש משאירה עליו סימן קסום ... 

מביאה את הגאג שהוא כל כך אוהב... שיהיה לו מה לנשוך שכואב לו... וגם יפחית את רעש הצעקות שלו... 

מלטפת אותו... מבטיחה לו שהכל מתוך אהבה ... שהכל יהיה בסדר... אחרי שאסים איתו ויחלפו הכאבים... 

אבל... גם אחרי שהכאב יחלוף... ישאר לו סימן... שיזכור תמיד למי שייך...

 

הוא נראה רגוע יותר בגופו... אבל הפנים שלו בהחלט חושפות את האמת ... 

לוקחת את הסכין החדה... מחזיקה את ידו... וחורטת לו קו באורך סנטימטר וחצי.... מחוייכת ... הוא מדמם ...

זה מאוד מחרמן אותי...  אבל ... זה עדיין רחוק מהכאב והדם שרוצה לראות בו ... 

לוקחת את היד שלי... מנקה לו את הדם שזולג... מורחת לו אותו על הגב... ורושמת לו בדמו את שמי... 

מלקקת את הדם שנותר לי על האצבע... וההרגשה... מטורפתתתת ... אין מילים טובות מספיק בשביל לתאר את התחושה... 

הוא לא סובל עדיין מכאבים... זה קצת מאכזב אותי... 

מלטפת אותו עם הסכין שעליה עוד ממש מעט מדמו... מעבירה אותה על כל גופו העירום... וחושבת איפה בא לי להשאיר עוד סימן קסום ממני...

החזה..? הבטן...? הגב..? 

 

לא! מצאתי את המיקום הנכון... משחררת אותו מהקשירה... מורידה אותו על ארבע לרצפה... למקומו הטבעי ...

בעוד הוא על ארבע... מתקרבת לכף רגלו עם הסכין... ונועצת בה דקירה לאורך כל כף הרגל... לא עמוקה בשביל חלילה לגרום לו נזק...

אבל מספיק עמוקה לדימום... ולכך שירגיש אותי בכל צעד וצעד שעושה בשבועות הקרובים... 

הוא כבר מתפתל מכאבים... זה הרבה יותר עמוק מהיד... שומעת אותו נאנק מכאבים... אבל הגאג מונע את הצעקה לה הוא זקוק... 

הוא מדמם ... אפילו הדימום שלו קסום... כמעט קסום כמוהו... 

 

האדרנלין זורם בכל גופי... ייתכן שחוויתי אורגזמה קטנה מכל אנחות הכאב שלו... ומראה הדם המדהים... 

עכשיו... אני כבר רגועה... נושמת לרווחה... והוא היום יותר מתמיד.. יודע שהוא הרכוש הבלעדי שלי... 

הלילה הוא כבר מסומן... לנצח. 

 

 

 

 

עדינות וקושי - את כותבת נפלא למרות שאני מפחד מדם.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י