כשאור פוגש חושך

הייתי חייבת פיפי.
הוא אמר לי - כנסי לפה, פנוי פה ומרווח. חדר שירותים עם כיור ומראה ענקית.
"אבל תשמור לי" אמרתי חצי בפקודה חצי בתחינה ונכנסתי...
כשהתחלתי לשטוף ידיים הוא הציץ. הכל בסדר, שאל.
הנהנתי בראשי.
אינני יודעת אם הוא ראה זאת בעיני, או פשוט כי הוא רצה.. אבל הוא נכנס ונעל את הדלת אחריו.
נעמד מאחוריי.
הצמיד את האגן שלו אליי.
מזל שבאתי עם עקבים גבוהים, כך שכמעט היינו באותו הגובה ויכולתי להרגיש את איברו המתקשה מתחכך בי.
הוא הסיט את שערי והחל לנשק בעדינות את העורף... ואז עבר לצוואר...
ביד אחת אחז בי בבטן והצמיד אותי אליו וביד השנייה לפת את צווארי.כף ידו הגדולה הקיפה כמעט את כולו.
התמסרתי לו לחלוטין. נתתי לחמימות להציף אותי.
לאט לאט הוא הוריד את היד למטה, נוגע לא-נוגע מבעד לשמלה..
הכניס אותה מתחת לשמלה והעביר אותה על ירכיי...

הוא המשיך לנשק אותי לאט, בעדינות, ברכות, כאילו כל הלילה לפנינו...
אז הכניס את ידו מבעד לגרביון והתחתון ומיקם את אצבעו בדיוק שם.
נשמתי בכבדות. הדופק התחזק. מתוך אינסטינקט ניסיתי לשלוף אותה החוצה, אך הוא לא הסכים להזיזה. ואני ממש לא יריב ראוי לכוחו.
פתאום הרגשתי את האצבע חודרת אלי. היא פשוט החליקה פנימה.
לאחר דקה הרגשתי שאפילו לעמוד נהיה לי קשה וגופי כבד.
לפתע הוא משך את שיערי, הצמיד את שפתיו לאוזני ואמר: "נעים לך? הא, כלבה?!"
משיכת השיער והמשפט הזה בשנייה החזירו אותי למציאות.
עניתי לו שלא, שהוא מכאיב לי ושיפסיק.
הוא התקרב אלי עוד יותר, הצמיד את גופי לשפת הכיור ובידו דחף את ראשי מטה, כך שהוא כמעט בתוך הכיור. ביד השנייה בתנועה מהירה קרע את הגרביון ואז את התחתון.
פלטתי אנחת כאב, כי התחתון שנמתח פתאום ונקרע הכאיב לי.
הוא הרים את ראשי והצמידו למראה, הצד הימני של פניי נמעך עליה,ושאל: את חושבת שזה כואב? אני רק התחלתי...
אז הוא משך שוב בשיערי כך שראשי הוטה לאחור ופקד עלי להסתכל על עצמי בראי...
תסתכלי, תראי כמה מעוררת רחמים את. מתחננת אלי במבטיך להרגיש אותי ועכשיו את מתחרטת?!
אני לא אוותר לך בכזאת קלות.
שמעתי את הריצרץ' במכנס שלו נפתח ואז בבת-אחת את איברו חודר אלי.
צרחתי.
הכאב, העלבון, ההשפלה, כולם היכו בי ופילחו את בשרי.
הוא בחוצפתו תחב את ידו מתחת לשמלה ועלה מעלה לשדיי. מחץ אותם ללא רחמים.
פיטמותיי הזדקרו מהמגע.
לא האמנתי שזה קורה. עם כל הכאב, ההשפלה וחוסר-האונות - אני עוד מגורה?...
דמיינתי את החיוך הזדוני שלו כשהוא גילה שאני מגורה.
הוא שוב התקרב לאוזני ולחש לי - את כבר נהנית, זונה שלי?
זה מה שרצית מהרגע שנכנסת בדלת והסתכלת עלי, לא?
ניסיתי להשתחרר מלפיתתו, אך לא היה לי סיכוי מול כוחו הרב.
כך זה נמשך מספר דקות, הוא מחדיר באגרסיביות את גבריותו אלי וכל תנועה כזו מפלחת את גופי.
נשימותיו נעשו יותר ויותר כבדות. התפללתי שייגמור כבר, שיעזוב אותי במנוחה.
לפתע, הוא החליט להוריד את ידו שוב למטה והחל לשפשף. התעוררתי בבת אחת.
התחלתי להתפתל. הוא סינן - כן, זה מה שאת אוהבת, הא? את וכל הזונות פה...
התביישתי בכך אך לא היה ניתן להתווכח עם התחושה הנעימה שהוא העביר בי במגעו..
ככל שעברו הרגעים התגברה בי תחושת החמימות ועימה הרטיבות.
הוא שוב שאל - נעים לך, זונה שלי?
מצאתי עצמי עונה לו בשקט - כן, אהובי.
הוא שאל שוב ופקד - תגידי את זה בקול רם. אני לא שומע!!
כן, אהובי, נעים לי מאוד אמרתי והתחלתי גם להזיז את האגן שלי כך שיחדור אלי יותר לעומק.
הוא צחק. אפילו אותך הצלחתי לאלף, אמר.
המשפט קומם אותי אבל החלטתי להתמסר אליו ולחמימות שבי...
תגידי מה את רוצה, כלבה. תגידי לי איך את רוצה את זה.
מצאתי עצמי עונה לו - שתזיין אותי חזק.
your wish is my command הוא ענה והגביר את הקצב...
בכל פעם דוחף יותר ויותר עמוק..
עד שבבת אחת הוא נרגע. הוא שיחרר אנחת עונג והקלה.
חמימות מילאה אותי, בכל גופי...
הוא נתן לי נשיקה על הלחי ואמר בזמן שסגר את מכנסיו - יחסית לפעם ראשונה היית לא רעה.
הוא יצא ואני נפלתי לרצפה. ברכיי לא עמדו בלחץ. הרגשתי דמעות זולגות על לחיי.
בעודי יושבת על הרצפה, כואבת ומתנשפת, עברה בראשי המחשבה...
מתי שוב?...