בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה כואב,זה יכאב,אבל בסוף זה ישתחרר (???)

היא מסתכלת עליו, הוא מושך אותה...
"הוא העבד! אי אפשר לזיין אותו בתור חבר!כבר החלטתי זאת עשרות פעמים, ובפעם הראשונה שראיתיו כבר צלפתי בו,לא אוכל לעשות זאת..."
אבל הוא,ששותה מהקערה ששמה לו מים,לא מודע לכך...ממשיך בתנועותיו עד ש... בום!! מרגיש צליפה חדה בישבנו.
"לא לעשות זאת יותר!!"
מתוסכל,משפיל מבט...שוב לא יודע על מה חטף ומה יפסיק
לפני 19 שנים. 3 באפריל 2005 בשעה 14:19

ישבתי באוטובוס העירוני,בספסל רביעיה,לבד,במקום להניח את רגליי על המושבים, ישבתי מכונס ומכווץ,מהורהר. מה יהיה...
ירדתי ברחוב *** מספר 37 א', מסתכל על החלון הפונה אל הכביש בקומה 3.
"תעלה ברגל!!!" ציוותה בטלפון.
וזה מה שעשיתי.עולה לקומה 1,קומה 2, פתאום נובח כלב.נבהלתי... מגיע לקומה 3 עם דופק מואץ בגלל ההתרגשות, המדרגות ו...הכלב...
הסתכלתי ימינה ושמאלה וימינה וירדתי על 4 ודפקתי על הדלת. מישהו יורד במדרגות!!! בבקשה תפתחי....
אני שומע צעדים, אבל שתי בחורות הספיקו לרדת כבר במדרגות ולראות אותי על ארבע. כמה מביך...
ירדו במדרגות ושמעתי אותן מצחקקות, לפתע נפתחה הדלת...
"הכנס!" ציוותה.
וזה מה שעשיתי.. "נבהלת מהכלב?" שאלה.
"כ..כן", עניתי.
היא צחקה. העליתי גם אני חיוך ,התברר שזה היה לא בתכנון-סטירה ניחתה על פניי...
הבנתי כבר מה שאמרה אחר כך:"לא מחייכים בלי רשותי!".
ניתנה לי דקה להתפשט ו...עמדתי בזמן
ניצבתי על ארבע,ערום.ראש למטה.
היא הסתובבה סביבי.
משום מה התרכזה בפי הטבעת... "מעניין מה יכנס שם.."הרהרה...
זה החל.הצלפות בישבן.1,2,3,4,5,6,7,8,9,10
20
30
כאב לי וצרב
היא לא אמרה הרבה.
ניגשה אליי וקשרה לי חבל סביב הצוואר וקשרה אותו למיטה.
פתחה אט אט את כפתורי מכנסיה
מורידה אט אט את תחתוניה הסקסים.ריר ניגר בפי.
היא ראתה זאת ודחפה את תחתוניה לפי.טעם נפלא! רציתי לומר זאת, ולא יכולתי.
התחתונים נשלפו מפי, והרגשתי את הדגדגן שלה מוצמד לפי. "לקק!!"
ואני ליקקתי כמו שלא ליקקתי בחיים.
אולי עברה חצי שעה עד שהרגשתי את הזרמים בגופה, את האורגזמה הנכספת. ואני תשוש,מט לנפול...שותה את מיצי גופה... סטירה פה סטירה שם
סחרחורת אחרי פעילות מאומצת...כאותה הוקרה השכיבה אותי על הרצפה הניחה את רגליה המלכותיות על גבי החלק והנעים...
"הסתובב",פקדה
ועכשיו שכבתי על גבי. רגליה עלות לאורך רגליי ומגיעות אל איברי הזקור. הוא נמעך...כואב לי,מוציא גניחה מפי. "שקט!". עכשיו עם שתי רגליה מוחצת אותו ואת אשכיי,עוד יותר כואב.אני גונח. היא לוקחת את תחתוניה מנגבת קצת את הרטיבות שלה ודוחפת אל פי.
עכשיו כבר לא אגנח.לא למדתי...
"זהו להיום,כלב". הרגשתי על סף עילפון. "היום רק אני הייתי צריכה את זה. לא צריכה היום כלום". התלבשתי וירדתי לאוטובוס,מנסה לעכל מה שהיה.
לפני שהלכתי אמרה :"תכין את פי הטבעת,יהיו לו ביקורים בפעמים הבאות".
ישבתי באוטובוס העירוני, בספסל רביעיה,לבד, מכווץ מכאב. מוחי על פי טבעתי,מתכונן לבאות,או יותר נכון-לבאים....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י