אני אוהבת את הסימנים הקטנים שנשארים ממך ופזורים בבית אחרי שאתה הולך ...
היום נשאר באמבטיה קצת חול מהים מזכיר לי את ה"התשליך" שעשית לפני שהגעת.
לפעמים הסוף של הג'ויינט ליד המיטה... מזכיר לי שבזמן שהוא מונח שם - זה אומר שהנה אוטוטו אקבל רשות לעלות אליך.
את הבלאגן של הסדין והכריות אני משאירה בכוונה, כדי ללכת לישון בתוכם עם שאריות הריח שלנו ולזהות בו את הריח שלך. מזכיר לי כמה הוא מרטיט אותי.
קרה גם שמצאתי את המקל מתחבא בתוך הספה, מזכיר לי את הפחד והאנדרנלין.
את הקצה .
ואת החמלה.. הממיסה... כשאתה עוצר.
אני גם ממש אוהבת את הסימנים שאתה משאיר לי פזורים בגוף...
האדום השורף... משתפשף לי במכנס ומזכיר לי שאני גיבורה.
הפסים של המקל...ישרים... שמסמנים אותי חזק ויפה
הסימנים של החבל...שמזכירים לי את החוסר אונים והשחרור שליטה והחיבוק.
את החרמנות שנשארת בי, שמספיקה גם לאוננות אחת או שתיים בנוסף בהמשך היום.
את השפיך שנשאר בי, ומזכיר לי שאני מסומנת גם מבפנים...לפחות עד היום למחרת.
וזכרונות שנחרטים במח...שישארו לתמיד.