לירון החברה היקרה שלי גוססת
הסרטן הבנזונה הזה הכניע
והיא נלחמה...אוי כמה שהיא נלחמה
שברי סיפורי זוועה הגיעו אליי
על הסופש האחרון שלה בבית
על הרצון שלה שיניחו לה
שיתנו לך למות
עכשיו מאושפזת ..מורפיום לווריד.. רדומה..
זה עיניין של שעות ..אולי ימים...
נפרדה כבר מהבנות ומהבעל...
הדמעות לא באות לי
הבכי כאילו לא קיים בי בכלל
זה מלחיץ אותי
כי מי יודע איפה הצער הזה מתחבא ??
לפני שהגעת חשבתי
אם לספר לך שאני עצובה
אולי להסביר איפה אני
בסוף לא אמרתי כלום
כי בכלל רציתי להתנתק
ולו לשעה.
כל כך חיכיתי לשים ראש
ושהעולם יעצר.
להיות פלסטלינה ביד היוצר
רק תהפוך אותי למשהו אחר
הכי להתמסר והכי לשחרר
אולי הכאב הפיזי יטשט ת'כאב שבלב.
ואכן, העולם נעצר כשהגעת.
במקלחת של אחרי
כשאני לרגליך
פתאום זה יצא
מהבטן
כמו הקאה
כמו תנועה בלתי רצונית -
"לירון חברת שלי גוססת"
הבכי פרץ
כואב כזה
חונק
שקורע לי ת'נשמה
אתה ליטפת לי ת'ראש
שטפת אותי במים
זה כל מה שהייתי צריכה -
אהבה שתשחרר לי את הבכי
ויד מחבקת של אבא
ולו לשעה.
