הרבה זמן החבלים חיכו בשקית מאז שהבאת אותם
שהחלטת להשתמש בהם
הייתי על ארבע על המיטה
קיבעת לי את הרגליים מקופלות
העברת לי את החבל חזק וצמוד במותניים כמה פעמים
ואז צירפת את הידיים ...מאחורי הגב
זה השלב שנכנסתי ללחץ.
הידיים שלי הן הבטחון שלי
הן מסמנות לך מתי די
הן מגינות על עור צורב שלא יכול לקבל עוד
הן לפעמים חוסמות לך את היד למנוע את המכה הבאה.
אתה מרגיע אותי ומבטיח שלא יהיה כאב
זה מרגיע אותי ועדיין תוהה... אז מה כן ?
״ניקח זמנים - חמש דקות ואבא נשאר פה לידך״
קלללל. נרגעתי. קטן עליי.
נהנתי מהפוזה הסקסית שלי ובעיקר מזה שאתה צופה בי-
שפנפנה חסרת ישע בניסוי מעבדה שלך
הרגליים התחילו להרדם לי...
הידיים כאבו לי....
הכתפיים התחילו לשרוף....
לחשתי לך ...״קשה״
אמרת שעברה דקה... יש עוד ארבע.
וואי ... זה הרגיש כמו כל החמש.
אני חוזרת בי - לא קטן עליי בכלל.
ברור שהחזקתי עד הסוף -
כי עוד לא נולד הבנזונה שיעצור את הזמן.
