לפני 5 שנים. 16 בנובמבר 2018 בשעה 14:11
צריך לחיות כדי שיהיה על מה לכתוב..
זה לא שלא חייתי בשבועיים האחרונים
אבל אנחנו לא.
הנתק בינינו מוצדק מבחינתי, ולכן אני די בסדר עם זה.
לא מתגעגעת בטירוף, ולא עצובה גם.
ויש שקט . שקט ייצרי.
אני לא חרמנית. לא מחפשת. לא מחכה.
כמעט ולא מאוננת. היצר מנמנם לו. ושקט.
וכל הבדסמ הזה
מכאן - נראה כל כך רחוק.
לא שלי.
לא שייכת.
כמו התמונה המגוחכת מהבת מצווה
הלואי וזה ישאר ככה ..
ולא יתמוסס בשניה שתצוצ.