לפני 5 שנים. 27 בדצמבר 2018 בשעה 21:11
החורף מזכיר לי ש״התחלנו״ בחורף שעבר.
את כל-הבדסמ הזה
אני זוכרת טוב כי היה קר לחכות לך ערומה.
זוכרת טוב את הפנטזיות על טיול ...כשהחורף יגמר.
שאוכל להיות שם ערומה לרגליך.
זוכרת טוב את חום השטיפה כשהגוף קר ומצומרר.
שנה שאתה אבא שלי.
שנה שאני הקטנה שלך.
הכלבה שלך. הרכוש שלך.
השרמוטה שלך. הגורה שלך.
וכל מה שתחליט שאני
והעיקר
ששלך.
מדהים להסתכל אחורה ולהבין
שצעדנו חמש עשרה שנה
כדי להגיע
לפה.