לפני 5 שנים. 16 במאי 2019 בשעה 11:01
אתמול כשהתחננתי לאצבע, שתפתח אותי, שלפת פתאום שהיום לא.
היום לא תיתן לי מאחור. לא אצבע ולא כלום.
אפשר היה ממש לשמוע את הלב שלי צונח לבטן.
התפתלתי. התחננתי.
היה בא לי לבכות כמו ילדה קטנה.
״שתתגעגעי קצת״.
מה תתגעגעי. אני מתגעגעת מספיק. מתגעגעת כל היום. כל יום.
והמח רץ... האם מתכוון ברצינות? האם בודק אותי?
זה בהחלט הביא אותי לבדק עצמי.
״לא יכולה בלי?״
לא.
מסתבר שלא.
אתה ויתרת לי בסוף.בחמלה האבהית שלך.
אבל עשית את שלך -
הבאת אותי לתובנה שלא יכולה בלי.