בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 21 ביוני 2019 בשעה 22:06

אתה מנווט אותי בתוך האורגזמות

בלחישות לתוך האוזן

לחישות שמרטיטות אותי

מטריפות אותי

מעיפות אותי לגבהים אחרים.

שליטה מנטלית בתפארתה.

 

היום תוך כדי כל הלחישות האלו שלך וכל האורגזמות שלי

אמרת : ״אבא יביא לך כושי שיזיין אותך בתחת״

״אריתראי מסריח , מתחנה מרכזית״

בום. אזעקת צבע אדום. צפירות עולות ויורדות.

העיניים נפתחות לי ועוצרות את האורגזמות

והפה אומר : לאאאאאאאאאא.

הלב זועק לא. החור של התחת שלי בהחלט אומר לא.

והמח הוציא כרטיס אדום.

ורץ לי בראש שכל הדברים שאתה רוצה שיקרו ומכוון שיקרו - מתחילים בטיפטוף בלחישות.

אתה מצחקק...ולא הבנתי אם בגלל שסתם הצלחת לעבוד עליי / להלחיץ אותי

או שמא אתה מצחקק , כי מבחינתך זה מתישהו יקרה... והתחלת קמפיין חדש.

עשה לי רע. פאקינג דאונר.

לא כושי ולא בלונדיני. לא בחור של התחת ולא בשום חור.

אחרי כמה דקות הצלחתי לסדר את זה במשפט...

אבא, אני לא רוצה שתביא אף אחד.

ואז הרגעת אותי...ואמרת את כל מה שהייתי צריכה לשמוע .

שאני רק שלך. 

שזה רק אתה ואני. 

ורק שנינו בעולם שלנו.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י