בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 13 ביולי 2019 בשעה 8:25

היום השתמשת בכולם.

אחרי שפתחת אותי טוב עם האצבעות, הכנת אותי שהיום תשים לי את הזנב.

זה מלחיץ אותי ומחרמן אותי יחד. הפלאג שלו קשה ומשאיר את החור מתוח וזה כואב

אני אומרת לך את זה ואתה כמובן יודע, שזה מחרמן אותי עוד.

להפתח כמה שאבא מחליט ולהתאמץ בשביל זה. להיות קשורה אליך מבפנים. מסונדלת שלך

ולהיות חסרת אונים. 

בהמשך הוצאת גם את הסגול, שהוא גם קשה וגם גדול, דחפת לי אותו בכוס וזה מתח לי את כל הצורה

זה מלחיץ וכואב ואני נתונה לחסדיך. 

אתה מחליף אותו בפלאג הורוד שחביב עליי מאוד, ועדיין...משאיר אותי פתוחה, מתוחה ולחוצה

והוספת גם את הסטיק לדגדגן

ואני גומרת כל פעם שאתה מבקש. וכל פעם שאתה מרשה...ומתפוצצת מחרמנות כשאתה לא.

אתה מרגיע אותי ואומר לי ״חופשי , אבא מחזיק ״ -

 אתה מחזיק שלא יעופו החוצה ונותן לי לגמור חזק. עד הסוף.

עד בלי סוף.

 

אתה שולף את הורוד ודוחף את הזין שלך, שאותו אני הכי מעריצה.

דופק אותי בכח ביחד עם הזנב

הזין מתחכך במחיצה שבין התחת לכוס

אני מתוחה ופתוחה וכל כך שלך

רוצה לשמוע שאתה מרגיש את כל זה 

ומתפוצצת לגמרי

שאתה מאשר שכן

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י