בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 17 באוקטובר 2019 בשעה 12:49

חלומות אני זוכרת רק פעם ב...

ככה זה עם סטלנים, ישנים חזק ולא זוכרים כלום.

אז לפנות בוקר התעוררתי מחלום

לרוב זוכרים רק פריים אחד...תמונה...ובעיקר הרגשה.

הייתי בדירה כלשהי, באירוע כלשהו, בסלון כלשהו.

היתה שם חברה שלי , שהקיאה (סוג של עיכוב בדרך אליך)

היתה שם עוד מכרה של שנינו בעקיפין. (עוד עיכוב/סכנה אליך)

והיתה שם ספה מוסתרת בוילון.

ולשניה בתוך כל הסיטואציה הזו, נקלענו למצב

ששנינו לבד על הספה, אתה סוגר את הוילון ומסתיר אותנו...מהכל. מהאנשים בעיקר ומהעולם הגדול.

זוכרת את המבט של שנינו ניצת.

גנבנו חיבוק.

הסנפנו צוואר.

לא אמרנו מילה.

וזה הפריים שנצרב בי חזק.

 

חלום שמשקף מציאות.

כל היום אני תוהה..מה הוא בא ללמד אותי.

 

סבלנות​(אחר) - כיף לו :)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י