את האמת שלי

אשליה
מתגעגע לזאת שלא קיימת וכנראה מעולם לא התקיימה.
ובכל זאת, מתגעגע אליה, לאשליה, לאושר המוחלט, הממלא, המסמא, זה שעטף אותי באהבה, בחמימות, באופטמיות ובאושר לא נודע.
מתגעגע לחיבוק הדוב ששיתק ושחנק אותי זה שקרסתי תחתיו בהנאה, מתגעגע למחנק הזה שהשתלט עלי, זה שמילא אותי ומילא, ומבפנים החוצה פרץ מתוכי בגאווה.
פעם טעמתי ואין דרך חזרה, ככה אני רוצה אותה, את האהבה, ככה לפחד וככה להכנע, ככה לוותר וככה להתמסר, ככה להשתוקק וככה להשתתק, ככה אני רוצה!
והכל אשליה, מתגעגע למה שמעולם לא היה, אין דרך חזרה, אין ומעולם לא היה, אשליה.