black widow

אני את שלי עשיתי!



שתיים...

שלוש..

ש...גר....

לקום בבקר
ולא משנה אם אני עייפה,
איזה יום מחורבן עבר עלי אתמול
כמה עצבנו אותי,
כמה אני לא מרגישה טוב

ולהגיד....

בוקר טוב מהממת
you are a fucking Gudess

היום יום חדש
היום זה היום שלך
היום הכי מאושר שלך
היום הכי פרודוקטיבי
היום שבו את עוזרת לכמה שיותר אנשים
היום שבו את עושה כמה שיותר כסף
היום שבו הכל מגיע אליך בקלות
היום שאת מקבלת מתנה מהיקום
היום שבו את מכירה אנשים חדשים שיעזרו לך לקדם את המטרה שלך
היום שבו את מכירה את זה שירגש אותך
היום שבו כל מה שאת רוצה קורה

אחרי זה כמו במשחק מחשב
אני לוקחת לי את כל היכולות שאני רוצה וצריכה בכדי לעשות את מה שאני רוצה היום בהצלחה 

וזה בדיוק מה שמבדיל אותי מאחרים

הטירוף הזה שאני חושבת שאני יכולה להגשים את כל מה שאני רוצה
במקום למצוא מיליון סיבות ותירוצים למה אני לא יכולה
למצוא סיבה אחת למה אני כן יכולה

זו תגובה של בחור בטיקטוק לתגובה שלי.

הבחור העלה איזה סרטון על נשים חזקות
שלא משחררות כי עברו איזה דבר או שניים
בחיים והשתמש במושג "חולות שליטה"

to make the long story short

הגבתי לו שלא כל אחד ראוי להזדמנות
ושנשים חזקות מריחות BS ממרחקים.

ואז הוא ענה
"ככה מפספסים המון אנשים טובים"

פעם גם אני חשבתי שאני שופטת מהר מידי...
ואז הניסיון לימד אותי לסמוך על תחושות הבטן שלי

בתור תגובה לזה...
שלחתי לו סרטון של בחור אמריקאי שמדבר בדיוק על הנושא הזה
רק שלו יש יותר ידע ניסיון והבנה.

בגדול הוא אומר שם...
שבכדי שאישה כזו תשחרר היא צריכה כמה דברים

1. שיכבדו אותה (לא משנה מאיזה צד של השוט אתם או אם בכלל ונילים)
2. שיראו אותה..את מה שהיא אומרת, רוצה...צריכה (אבל שיראו באמת...)
3. שיתנו לה מרחב בטוח...לשחרר את העול שיש על כתפיה (בלי לשפוט..להתלונן ולהציע הצעות)
4. לאהוב אותה כמו שהיא בלי לרצות לשנות אותה
5. וכן להיות גבר אלפא בלי משחקי אגו בלי BS ועדיין להתנהג איתה כאילו היא מלכה.

למה זה רלוונטי כאן?
אז ככה...

לא משנה באיזה צד אתם של השוט
1. תשלחו הודעה מכבדת.
מילה אחת..משפט שהתחיל בראש שלך או שאלה לא קשורה לכלום..
זה לא הודעה שמישהיא שמכבדת את עצמה תענה עליה.

2. רשימת מכולת של מה רוצה שאעשה איתך ולך...
לא מעניין אותי עד שאני לא מקבלת את מה שאני רוצה או צריכה.

3. לזכור שגם אנו הנשים אנושיות
לא רק נשלטות או שולטות..יש לנו חיים, אתגרים משפחה...
אנו לא כאן בכדי לשעשע אתכם

4. תפסיקו להכניס אותנו לאיזה דמות פנטזיה שיש לכם בראש לגבי נשים 
אנו בשר ודם עם קצת קילומטרג' לפעמים יותר מכם

5. תפסיקו להניח הנחות ולנהל מונולוג שלם בראש לגבי מה אנו חושבות..אומרת..או מתנהלות.
תהיו כנים ופשוט תשאלו...מה שאתם רוצים לשאול...בלי להיכנס לסרטים עם עצמכם בראש.

ולכל מי שחושב שכתבתי עליו
אז כן אני מתכוונת אליך! 


 

אני החלטתי ש 2024 זו השנה שלי!

השנה שבאה אני שוברת את תקרת הזכוכית שלי (שוב)

השנה שבה אני עובדת פחות ומרוויחה הרבה יותר

השנה שבה הכל מגיע אלי בקלות

השנה שבה אני נהנית יותר מכל הזיכרונות הכי מהממים שיש לי 

השנה שבה כל פרויקט הכי מטורף שאני עושה עובד יותר טוב ממה שאני מצפה

השנה שבה אני מכירה המון אנשים מדהימים שאני לומדת מהם דברים חדשים

השנה שבה אני מצליחה לגעת בהמון אנשים ולשנות להם את החיים

השנה שבה אני דואגת לעצמי יותר ממה שאני דואגת לאחרים

השנה שבה יש שקט שלום ואיזון בעולם

השנה שבה אני מצליחה להגשים לילדים שלי כל מה שהם רוצים

השנה שבה כל החיות הנטושות שמגיעות אלי מוצאות בית חם ואוהב

השנה שבא ימצא האחד שיקבל אותי מהזווית הזו (תמונה מצורפת)

השנה שבה אני מרשה לעצמי לנוח קצת כי יש על מי לסמוך שיעשה את מה שצריך

השנה שבה אני הופכת את המילה הכל אפשרי עבורי הלכה למעשה.


קצת באיחור אבל...מה אתם מאחלים עבור עצמכם ל 2024?

יום לפני היום הולדת הוא שולח הודעה...
"מתי להתייצב מחר?"

איזה כיף שיש אנשים שלא רשום להם (נשלט) שאפשר לסמוך עליהם.
נראה לי שזה השולט היחיד שאני יכולה לשוחח אתו יותר מ 3 משפטים
בלי לרצות להוריד לו סטירה (ולא בקטע הטוב)

הוא הגיע כמובטח עם רכב פאר נקי מצוחצח כיאה לנסיכה ביום ההולדת שלה.
הוא פותח לנו את הדלת אנו נכנסות מאחור ומדברות לנו בכיף כל הדרך לת"א.
עם עצירה קטנה בחנות בדרום ת"א

מגיעים מסנטר, מחנים...כמובן פותח את הדלת שנוכל לצאת.
אני מחייכת מרוצה, נותנת לא את התיק השחור שלי וכך גם הנסיכה נותנת לו את התיק הוורוד.

וכך אנו מסתובבים כאשר אנו הולכות קדימה והוא מאחור.

בתור אריה אני רעבה כל הזמן בערך...
כמובן שמהר מאוד עשינו עצירה וישבנו לאכול.

סיימנו וקפצתי לרגע לשירותים בדרך אני שולחת לו הודעה.

"מתי רוצה לקבל את הזכות לנשק לי את המגפיים ולהגיד לי תודה על הטיול הזה???
כאן בחניון או אחרי שנחזור באמצע רחוב?"

הוא עונה לי:
"מתי שאת רוצה"
מוזיקה לעיני.

חוזרת מהשירותים ואנו יוצאות שוב לשופינג.
הוא נשאר שם עם התיקים שלנו לעשות שיחת עבודה דחופה.

בנתיים נכנסנו לכל חנות אנימה שהייתה בדרך.
חוץ מלחנות הסוטה שלהם - כי לא היה שם אף אחד שיפתח לנו...חבל אולי בפעם הבאה

חוזרות למקום שהשארנו אותו עם עוד כמה שקיות,
נותנות לו ויוצאות לדרך חזרה הביתה (לא רציתי להתעכב בגלל הפקקים)

כמו שהובטח חזרנו הביתה אחרי בוקר של כיף "בעיר הגדולה" עם נהג פרטי ברכב פאר
שגם שילם על ארוחת הבוק כמו ג'נטלמן.

הוא יוצא מהאוטו..פותח לנו את הדלת...
הבת שלי נכנסת להכניס את הדברים ואני מחייכת את החיוך השטני הזה (כן אתם מכירים אותו..החיוך הזה של עוד רגע..)
מצביעה על המדרכה שאנו עומדים עליה ואומרת...
זה הזמן להגיד תודה על זה שלקחתי אותך לטיול...
ואפשרתי לך לתת לנו שירות היום.

והוא...
מבצע מיד...למרות המכוניות שעוברות שם משני הצדדים
יורד על 4
ומנשק את המגפיים שלי..
אומר תודה

יופי...מספיק..קום עכשיו אני אומרת לו.
מביאה לו חיבוק ולוחשת לו באוזן..."תודה..תודה שעזרת לי לתת לבת שלי יום הולדת מהסרטים"

יושבת יחד עם הגורים בטיקטוק נתקלים במייקל לואיס (אחרי התאונה)
אחרי בדיקה זריזה ועדכון של מה קרה שם...
הבן שלי זורק לי...את יודעת שיש לו onlyfans?

הבת אומרת לי...אה נו כמו 2 החברה ששלחת לי לפני כמה ימים
אולי תפתחי גם?

אני: 
מחייכת ואומרת..אולי:)

הבן שלי:
לא לא יש אין מצב כזה...
את לא מבינה מה קרה.

אחד מהחברה בבית ספר...
לאמא שלו יש onlyfans
החברים שלו קנו מנוי והיא שלחה להם סרטון שלה מאוננת...
זהוא הוא מת..כל הזמן צוחקים עליו עם זה.

אני:
נראה לך????
מקסימום יקבלו תמונה של רגליים עם כותרת...לזה אתם צריכים להתפלל.

הבן לי מתעקש...
נו אמא באמת...גם ככה על החברים שלי מזילים עליך ריר..את לא יכולה לעשות לי את זה.

טוב נו...אני עונה לו.
מקסימום נחסום את הגישה מישראל וזה יהיה רק לחו"ל.

רק אצל בבית השיחה הזו אפשרית😈

סופ"ש אשששש 

ואוו...זו הולכת להיות אחת הכואבות.
כמה שנים אני נמנעת מזה...אבל הגיע הזמן להתמודד גם אם זה.

אנשים מרגישים חיבור רגשי לאנשים, חיות וגם חפצים.

כן יש חפצים שאנו נאחזים בהם כאילו אם נעזוב זה סוף העולם.
אז זה אחד כשה.

לפני כעשור בערך...אחרי הגירושין...
אמא שלי החליטה שהיא קונה לי רכב חדש...מהניילונים
אחד כזה שכולנו חולמים עליו.
אז אחרי חשיבה קניתי גיפ דגם 2008 של פגו (שנת 2016) מי שלא מבין.
שעלה אז כ120k - איזו מתנה מדהימה זו הייתה...
הייתי נוסעת איתו בכיף..גאה ברכוש החדש (שחור כמובן)
זה היה שיא האושר.

סוף סוף רכב חדש כמו שאני רוצה ואוהבת...

ככה נהנתי ממנו כמה שנים טובות.
עד שבקורונה איך שהוא שפך מנוע. (וכן הוא היה מטופל)
כאשר הלכתי למוסך לקח להם לנצח למצוא מנוע חדש (קורונה וזה...)
ואז המוסכניק אומר לי...תמכרי..זה רק צרות עכשיו.

אבל...לא הייתי מסוגלת..זה אחד הדברים האחרונים שהיא קנתה לי לפני שעזבה אותי לנצח.
זה היה הזיכרון האחרון שהיה לי ממנה...
הנסיעות האחרונות שלנו יחד..לנאפיס שכל כך אהבה.
זה המקום היחיד שהסכימה ללכת אליו בשנים האחרונות שלה.

to make the long story short
שניה בדיוק אחרי שנגמר לי הביטוח על המנוע 
אני מגיעה הבייתה לחניה..הוא עושה קולות של גסיסה ופשוט מת שם.(לא ידעתי אז שזה לנצח)

לקח לי כמה זמן עד שגררתי אותו למוסך ומאז הטא נמצא שם כשנה וחצי (כן כמו ששמעתם)
עם הבטחה לתיקון שלא באמת קורית.

ואני..לי קשה להתמודד עם זה אז אפילו לא שאלתי אותו.

בנתיים איכשהו היקום אהב אותי והגיע אלי רכב חלופי שאני נוסעת אליו.

משהוא זז לי עכשיו עם המלחמה והחלטתי להתמודד עם מה שאני מפחדת
להתקשר ולראות מה עושים.

להפתעתי הוא אמר לי.
אין מה.

רק לפירוק- אף אחד לא רוצה להתעסק איתו.

ואני..מה אני עושה עכשיו
כאב לב של 120k והזיכרון האחרון שיש לי ממנה.

זהו...מחר הולכת להתקשר למישהו שקונה לפירוק ולשחרר את הכבל לנצח.
זהו שחררתי

R.I.P

אין לי כח לחפש תמונה!
 

אז תודה לזה שיצר, אחלה בוקר מושלם היום.
כיף להרגיש אהובה ❤️

ואתה תמשיך לשמור על עצמך, ועלינו!

אז אחרי הקפה של הבוקר...
כמו תמיד הוא מגיע עם ג'חנון ומלבי...
נכנס הביתה...זורק לבת שלי "אמא שלך לא רוצה להתחתן איתי"
היא צוחקת ומתעלמת ממנו ומתיישבת על המלבי.

הוא כהרגלו מספר לי שהפוסט האחד שכתבתי לו
לפני שבועיים שוב הכניס לו עבודה של מעל 15k 
ואיך אני יודעת לכתוב את הסברים הנכונים....

אני עונה לו..
"ככה זה כשיודעים לעשות את הדברים בצורה נכונה"

תכלס זה בכל תחום בחיינו.
בעבודה, בעסקים וגם בשליטה...

לדעת איל לגעת במישהו..לגרום לו לרעוד תחת העצבאות שלך...
בלי יכולת לזוז מהפחד שתפסיקי.

אגב יש כאלה שממש נבהלים מהרגשות שמציפים אותם
כי זו הרגשה כל כך חזקה..לא מוכרת וממכרת.

אז סיימנו לאכול יצאנו לשכטה עם כוס וויסקי לגינה הציבורית 
ולרגע קטן אחד...שכחתי...

שאנו במלחמה.

איזה כיף לקבל הודעה כזו...

"החלטתי לעשות לך מנוי לשנה הקרובה,
כי אהבתי מאד את הכתיבה שלך,
את היכולת להעביר את המלל המדויק בכתב ולהעביר את החוויה"

אז תודה לך ❤️


סופ"ש אשששששששש לחברי משני צידי השוט