בחייאת ראבק קראתם? נהניתם? תשאירו לייק זה בחינם! מבטיח טובות הנאה על כל לייק או תגובה שלכם פרטים באדומות.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחַמְדָנוּת שֶׁלָּךְ; אֶת הַצֹּרֶךְ לָקַחַת מִמֶּנִּי גַּם אֶת מָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמֵּךְ לְהַסְתִּיר. אֶת הַחַמְדָנוּת לַהֲפֹךְ אוֹתִי לְחֵפֶץ פְּרָטִי אֶצְלֵךְ בַּמַּרְתֵּף, כְּמוֹ בַּקְבּוּק וִויסְקִי עַתִּיק. הַחַמְדָנוּת לִשְׁמֹר אוֹתִי רַק לְעַצְמֵךְ, לְנַתֵּק אוֹתִי מִמַּעְגָלִים זָרִים, לִפְלֹשׁ לְתוֹכִי וְלִשְׁבֹּר אֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא קָשׁוּר אֵלַיִךְ בְּאֹפֶן אִישִׁי. הַחַמְדָנוּת שֶׁלָּךְ לִשְׂרֹט אוֹתִי, רַק כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַדָּם שֶׁשַּׁיָּךְ לָךְ נוֹזֵל מִתּוֹכִי. הַחַמְדָנוּת לִבְעֹל אוֹתִי, לָתֵת גּוּשְׁפַּנְקָה נוֹסֶפֶת לַבַּעֲלוּת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁלָּךְ עָלַי. הַחַמְדָנוּת לַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי, לַיְּדִיעָה הַמְעַנֶּגֶת שֶׁאַתְּ יָצַרְתְּ אוֹתָן עֲבוּרֵךְ. הַחַמְדָנוּת לְעַצֵּב אוֹתִי עֲבוּרֵךְ בְּדִיּוּק אַכְזָרִי, לִרְאוֹת אוֹתִי סוֹגֵד לָךְ רַק כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. הַחַמְדָנוּת לִרְאוֹת אוֹתִי סוֹבֵל לְמַעֲנֵךְ. הַחַמְדָנוּת לְהוֹרִיד אוֹתִי לַמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ תַּחְתַּיִךְ, וְלִרְאוֹת אוֹתִי כָּלוּא שָׁם – לְלֹא אֲוִיר. הַחַמְדָנוּת לַהֲפֹךְ אוֹתִי לְעוֹד חֲתִיכַת פָּאזֶל בַּתְּמוּנָה שֶׁל חַיַּיִךְ.

נַרְקוֹמָן

תִּתְחַרְמְנִי עַל הַכְּאֵב שֶׁלִּי. תְּאוֹנְנִי עַצְמֵךְ לְמָוֶת עַל הַגּוּף שֶׁלִּי שֶׁחָתַכְתְּ אוֹתוֹ כְּאַוַּת נַפְשֵׁךְ. תְּאַסְּפִי אֶת טִפּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי וְתִנְשְׁמִי אוֹתָם, כְּמוֹ נַרְקוֹמָן שֶׁהִשִּׂיג קוֹקָאִין רַק לְרֶגַע אֶחָד. אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁוֹנִים שֶׁלָּךְ נוֹצְצִים מֵהַסֵּבֶל שֶׁלִּי. שֶׁתִּגְמְרִי מִלִּטְעֹם אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי. שֶׁתַּשְׁפְּרִיצִי מִלִּרְאוֹת אוֹתִי מְחַרְחֵר. שֶׁתַּרְגִּישִׁי חֹפֶשׁ לֶּאֱזֹק אוֹתִי לַקִּיר. וְחֵרוּת לְּסָרֵס לִי אֶת הַלֵּב. שֶׁתַּרְגִּישִׁי אַהֲבָה בְּלַחֲצֹב אוֹתִי לַצְּרָכִים שֶׁלָּךְ. וְלִנְשֹׁם אוֹתִי. לַתְּשׁוּקוֹת שֶׁלָּךְ, בְּאֹפֶן סוֹפִי.

אֲנִי אוֹהֵב שֶׁהַמַּבָּט שֶׁלָּךְ נֶהֱפָךְ לִרְכוּשָׁנִי. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ פּוֹקַחַת עַיִן, אַתְּ צְרִיכָה לִרְאוֹת אוֹתִי עָקוּד לַמִּזְבֵּחַ שֶׁלָּךְ בְּשַׁרְשֶׁרֶת כְּבֵדָה נוֹסֶפֶת. אֲנִי אוֹהֵב שֶׁאַתְּ שׂוֹרֶפֶת בְּתוֹכִי כָּל מָה שֶׁלֹּא קָשׁוּר אֵלַיִךְ בְּאֹפֶן אִישִׁי. בְּלִי זַעַם, בְּטִבְעִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁאֲנָשִׁים בְּכָל בֹּקֶר מַשְׁקִים פְּרָחִים. אֲנִי אוֹהֵב שֶׁאַתְּ סוֹפֶרֶת אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּי כְּמוֹ אַסְפָן בּוּלִים אַחֲרֵי יְרִיד מֻצְלָח. אֲנִי אוֹהֵב שֶׁאַתְּ סוֹגֶרֶת אוֹתִי בְּתוֹךְ חֹר שָׁחֹר וְעָמֹק, שֶׁשָּׁם אֵין אַף אֶחָד, חוּץ מִמֵּךְ. שְׁאֵרִיּוֹת מֵהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי, וְהַשֵּׁדִים הַמְּטֹרָפִים שֶׁלָּךְ, שֶׁצּוֹרְחִים בְּתוֹכִי בְּכָל לַיְלָה מֵחָדָשׁ.

אֲנִי זָקוּק לָרֹעַ שֶׁלָּךְ;
אוֹתוֹ רֹעַ אָפֵל שֶׁאַתְּ נֶאֱלֶצֶת לְהַדְחִיק וּלְהַסְתִּיר מֵאֲחוֹרֵי הַחִיּוּךְ הַמָּתוֹק וְהַמְּבֻיָּשׁ שֶׁלָּךְ.
רֹעַ טָהוֹר, כָּזֶה שֶׁבָּא לִבְזֹז, לִשְׁבֹּר וּלְנַצֵּל – בְּלִי לְהִתְנַצֵּל.
וְאַל תַּגִּידִי שֶׁאַתְּ, עִם הָרֹעַ שֶׁלָּךְ, שׁוֹבֶרֶת כְּדֵי לְתַקֵּן; אֶלָּא פָּשׁוּט: רֹעַ נָקִי שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתִי תַּחְתַּיִךְ, דּוֹמֵעַ מֵעֶלְבּוֹן, כְּאֵב וּבוּשָׁה.
הָרֹעַ שֶׁלָּךְ גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ שַׁיָּךְ אָהוּב וְנֶחְשָׁק יוֹתֵר מִכָּל מִלּוֹת חִבָּה סְתָמִיּוֹת, כִּי בָּחַרְתְּ בִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם לִהְיוֹת הַמַּרְתֵּף הַפְּרָטִי שֶׁבּוֹ הָרֹעַ שֶׁלָּךְ יָכוֹל לִנְשֹׁם דַּרְכִּי לִרְוָחָה.
אֲנִי מְפַחֵד מֵהָרֹעַ שֶׁלָּךְ, הוּא יָכוֹל לְרַסֵּק אוֹתִי מִכְּאֵב – אֲבָל בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה אֲנִי זָקוּק לִהְיוֹת הַכְּלִי וְהַמַּרְתֵּף לַצֹּרֶךְ שֶׁלָּךְ לְהַכְאִיב, שֶׁתּוּכְלִי לִרְאוֹת אֶת הַפַּחַד וְהַכְּאֵב מֵהָרֹעַ שֶׁלָּךְ בְּתוֹכִי.
אֲנִי מִתְחַנֵּן: שֶׁלֹּא תְּרַחֲמִי. הָרַחֲמִים שֶׁלָּךְ קָרִים וּמְנֻכָּרִים; הָרַחֲמִים הֵם כְּאִלּוּ שֶׁאַתְּ נוֹטֶשֶׁת וּמְוַתֶּרֶת עָלַי, וּמוֹתִירָה אֶת עַצְמֵךְ עִם רֹעַ יָפֶה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה שׁוּב לְהַדְחִיק.
אֵין לִי בְּעָיָה עִם לִטּוּפִים שֶׁשְּׁזוּרִים בָּרֹעַ שֶׁלָּךְ, כִּי אַתְּ רוֹצָה לְהָרִים אוֹתִי גָּבֹהַּ רַק כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ אוֹתִי עָמֹק יוֹתֵר לַתְּהוֹמוֹת; לִלְחֹשׁ בְּאָזְנִי מִלּוֹת חֵן עַל הַמַּרְתֵּף שֶׁאֲנִי עֲבוּרֵךְ, כִּי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזֶּה יִגְרֹם לִי לִסְפֹּג עוֹד וְעוֹד מִכֻּלָּךְ.
הָרֹעַ שֶׁלָּךְ מְמַלֵּא אוֹתִי וּמְאַפְּשֵׁר לִי לִנְשֹׁם.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת הַמַּרְתֵּף לָרֹעַ שֶׁלָּךְ; בִּשְׁבִיל כֻּלָּם הוּא אַלִּים סוֹטֶה וְלֹא חֻקִּי, אֲבָל בִּשְׁבִילִי הוּא יֹפִי מְסַנְוֵר וּמְהַפְּנֵט.
אֲנִי זָקוּק לְהִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ, לִנְשֹׁם דַּרְכּוֹ, וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הָרֹעַ שֶׁלָּךְ שׁוֹכֵן בְּאַהֲבָה וּבְהַשְׁלָמָה בְּתוֹכִי.

אַתְּ רוּחַ רְפָאִים בְּלִי מְנוּחָה. שְׁקוּפָה, אֲבָל כָּזוֹ שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת מָקוֹם שָׁקֵט וּמִסְתּוֹר כְּדֵי לְשַׁחְרֵר מִתּוֹכֵךְ כַּעַס וְגַעְגוּעַ שֶׁכְּלוּאִים בָּתוֹכֵךְ אַלְפֵי לֵילוֹת אֲרֻכִּים.

אַתְּ פּוֹלֶשֶׁת בְּלַיְלָה שָׁחֹר לִצְרִיף נָטוּשׁ בִּקְצֵהוּ שֶׁל כְּפָר רָחוֹק עִם גַּג שֶׁסָּדוּק לַשָּׁמַיִם. הַכֹּל שָׁם יָשָׁן וְחוֹרֵק, וְאַף אֶחָד לֹא גָּר שָׁם שָׁנִים. אַתְּ טוֹרֶקֶת חַלּוֹנוֹת וּפוֹתַחַת אֲרוֹנוֹת עַתִּיקִים, מְפַזֶּרֶת אֲבַק שָׁנִים, מְחַפֶּשֶׂת בְּלֹא מָנוֹחַ אֶת עַצְמֵךְ כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ בָּךְ מְנַסֶּה לְהִיזָּכֵר. עַל פְּסַנְתֵּר כָּנָף יָשָׁן, שֶׁמָּלֵא קוּרֵי עַכָּבִישׁ וּמֻטָּל עַל הַצַּד, אַתְּ פּוֹרֶטֶת צְלִילִים עֲצוּבִים וְנוֹגִים, וְלִפְעָמִים אַתְּ פּוֹרֶטֶת צְלִילִים גְּבוֹהִים כְּדֵי לְהַפְחִיד אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁמִּתְקָרְבִים. אַתְּ עוֹלָה בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁמַּשְׁמִיעוֹת קוֹלוֹת עָבָר, וּבְחֶדֶר עֶלְיוֹן אַתְּ מוֹצֵאת מִטָּה עֲטוּפָה בָּאָבָק. הַסָּדִין קָפוּא, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ שָׁכַב שָׁם וְלֹא קָם מֵאָז. אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בִּקְצֵהוּ וְהַמִּטָּה חוֹרֶקֶת כְּאִלּוּ זוֹכֶרֶת גּוּף שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא יַחְזוֹר לְעוֹלָם; אֲבָל רוּחֵךְ לֹא שׁוֹקֶטֶת וְלֹא מוֹצֵאת נֶחָמָה בֵּין כָּתְלֵי הַצְּרִיף.

אַתְּ יוֹצֵאת הַחוּצָה. עֲטַלֵּפִים מִתְעוֹפְפִים מֵהָעֵץ בִּצְרָחוֹת וּבְבֶהָלָה. הַדֶּרֶךְ מוֹבִילָה אוֹתָךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַסָּמוּךְ. אַתְּ מִסְתּוֹבֶבֶת וּמרְחֶפֶת בֵּין קְבָרִים יְשָׁנִים, נִשְׁעֶנֶת עַל מַצֵּבוֹת סְדוּקוֹת עִם מִלִּים מְטֻשְׁטָשׁוֹת, נוֹגַעַת בִּשְׁלָדִים חַסְרֵי אוֹנִים, מְחַפֶּשֶׂת בָּהֶם קְצָת חֹם שֶׁלֹּא יָבוֹא. אַתְּ תּוֹלֶשֶׁת פְּרָחִים נוֹבְלִים וּמְכַבָּה נֵרוֹת נְשָׁמָה מְהַבְהֲבִים כְּאִלּוּ לִמְחֹק זִכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים. אַתְּ עוֹזֶבת פִּתְאוֹם כְּאִלּוּ אֵין לָךְ מָה לָקַחַת מֵהֶם עוֹד.

אַתְּ מַגִּיעָה לִכְנֵסִיָּה נְטוּשָׁה שֶׁמְּחַכָּה לָךְ. הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת בְּשֶׁקֶט מְצַמְרֵר, כְּאִלּוּ הַמָּקוֹם עוֹצֵר אֶת הַנְּשִׁימָה מִבּוֹאֵךְ. הַסַּפְסָלִים רֵיקִים, הַנֵּרוֹת כְּבוּיִים כְּאִלּוּ לִכְבוֹדֵךְ וְהָאָוִיר מָלֵא בְּרֵיחַ שֶׁל תְּפִלּוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ, וּצְלִילִים שֶׁל עוּגָב עֲדַיִן מְרַחֲפִים בֵּין הַצְּלָבִים. אַתְּ נוֹגַעַת בַּמִּזְבֵּחַ הַקָּר שֶׁכְּבָר לֹא מַצִּיעַ חֶסֶד וּמִשְׁעָן, שֶׁעֲדַיִן נוֹטֵף חֵלֶב נֵרוֹת כְּמוֹ דְּמָעוֹת, וּמַרְגִּישָׁה שׁוּב אֶת אוֹתָהּ תְּחוּשַׁת זָרוּת שֶׁדּוֹקֶרֶת אֵיפָה שֶׁפַּעַם לָךְ הַלֵּב. 

יֵשׁ לֵילוֹת שֶׁאַתְּ מְרַחֶפֶת מֵעַל אוֹקְיָנוֹסִים, צוֹלֶלֶת לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי עֲמֻקִּים וּבִלְתִּי מוּכָרִים. אַתְּ מַבְהִילָה יְצוּרֵי יָם מְכֹעָרִים וְעִוְרִים שֶׁחַיִּים בַּחֹשֶׁךְ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגְשׁוּ בְּנֵי אֱנוֹשׁ וּבֶטַח שֶׁלֹּא רוּחוֹת רְפָאִים כָּמוֹךְ. שָׁם אַתְּ מוֹצֵאת אֳנִיַּת עֵץ שְׁבוּרָה וְתוֹרֶן שֶׁשּׁוֹכֵב עַל קַרְקָעִית הַיָּם, עִם מַלָּחִים שֶׁנֶּאֶחְזוּ בַּחֲבָלִים וְקָפְאוּ בַּזְּמַן. יְדֵיהֶם מוּשְׁטוֹת לְעֶזְרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא, עֲטוּפִים בְּאָצוֹת כְּאִלּוּ זוֹ הַשְּׂמִיכָה שֶׁלָּהֶם לַבְּדִידוּת בַּשִּׁמָּמוֹן. אֲבָל אַתְּ מַבִּיטָה בָּהֶם בְּעֵינַיִם כָּלוֹת וּמְבִינָה שֶׁגַּם בֵּין יְצוּרֵי הַיָּם הַחַיִּים וְהַמֵּתִים זֶה לֹא מָקוֹם לַחְסוֹת בְּתוֹכוֹ.

אַתְּ מַמְשִׁיכָה לִסְעֹר וְלִרְגֹּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מָקוֹם מִסְתּוֹר בִּשְׁבִילֵךְ. אַתְּ מְרַחֶפֶת בִּקְצֵה רְחוֹב שֶׁל כְּפָר מְרֻחָק בְּלֵיל חֹרֶף קָר בֵּין בְּרָקִים לִרְעָמִים. אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבָתִּים חֲשׁוּכִים, מַעֲבִירָה אֶת הַקֹּר בֵּין הַחֲדָרִים, מְלַטֶּפֶת לְרֶגַע מִטָּה שֶׁל יֶלֶד קָטָן, מַבִּיטָה בְּפָנָיו הַשַּׁלְוֹת מַקְשִׁיבָה לְקוֹל נְשִׁימָתוֹ. וְאַתְּ יוֹצֵאת לָרְחוֹב הַקָּר וְהֶחָשׁוּךְ וּבְדַרְכֵּךְ מַפִּילָה כּוֹס זְכוּכִית עֲדַיִן עִם שְׁיָרֵי קָפֶה, וּפַנְסֵי הָרְחוֹב מְרַצְּדִים, נִכְבִּים וְנִדְלָקִים כְּאִלּוּ לְהַזְהִיר מִמֵּךְ אֲנָשִׁים. 

וְאַתְּ מַמְשִׁיכָה לִנְדֹּד בָּעוֹלָם, בַּמְּקוֹמוֹת הֲכִי רְחוֹקִים וּקְפוּאִים, וּמְחַפֶּשֶׂת לְעַצְמֵךְ מְנוּחָה וְשַׁלְוַת עוֹלָמִים.

וְאִם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

תַּעַצְרִי לִנְשֹׁם אֶצְלִי —

אֲנִי אֶהְיֶה הַמָּקוֹם

שֶׁלֹּא מְפַחֵד מֵרוּחַ הָרְפָאִים שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ קָסוּם, שֶׁמְּעוֹרֵר בִּי יִרְאָה וּתְשׁוּקָה לְאִשָּׁה גְּבִירָה וְשׁוֹלֶטֶת; אִשָּׁה בְּשֵׁלָה בְּשִׁלְהֵי שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים שֶׁלָּהּ, עִם אִינְטֵלִיגֶנְצְיָה רִגְשִׁית וְשִׂכְלִית גְּבוֹהה. אִינְטֵלֵגֶנְצִיָּה נָשִׁית הַבְשָׁלָה וְהַמֶּנְטָאלִית. שֶׁלֹּא מִתְפַּשֶּׁרֶת וְשֶׁיּוֹדַעַת לָקַחַת לִדְרֹשׁ וְלִבְעֹל בְּלִי לְהִתְנַצֵּל אוֹ לְהִתְחָרֵט. הִיא אַסֶרְטִיבִית וְלֹא נִכְנַעַת לְתַכְתִּיבֵי הָאֹפְנָה. הַקִּימוּרִים הַנָּשִׁיִּים שֶׁלָּהּ וְסִימָנֵי הַזְּמַן מְעַטְּרִים אוֹתָהּ כְּמוֹ אֶקְסֶסוֹרִיז, וּמַדְגִּישִׁים אֶת הַבַּגְרוּת, אֶת הַדֶּרֶךְ וְאֶת נִסָּיוֹן הַחַיִּים.

הִיא יוֹדַעַת לְהַתְאִים לְעַצְמָהּ לְבוּשׁ מַחֲמִיא שֶׁמְּחַדֵּד אֶת הַנָּשִׁיּוּת שֶׁלָּהּ: הַמַּחְשׁוֹף הַנָּכוֹן, הַשֶּׁסַע, הַתַּכְשִׁיטִים וְהַגַּרְבִּיּוֹן. הִיא עּוֹטֶפֶת הַכֹּל בְּסֶקְס-אַפִּיל – בְּבִגּוּד שֶׁמַּסְתִּיר אֲבָל גַּם מְגַלֶּה, מְטַשְׁטֵשׁ אֲבָל מַבְלִיט.

הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי וְהַכָּרִיזְמָה שֶׁלָּהּ רַק מוֹסִיפִים לָהּ קֶסֶם. נָכוֹן, הַשָּׁדַיִם שֶׁלָּהּ כְּבָר לֹא זְקוּפִים, הַבֶּטֶן נוֹכַחַת בְּלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ, הָעוֹר פָּחוֹת מָתוּחַ וְהַשֵּׂעָר קְצָת מַאֲפִיר – אֲבָל הִיא יוֹדַעַת אֶת זֶה, לֹא מִתְנַצֶּלֶת, וַאֲפִילוּ אוֹהֶבֶת אֶת מָה שֶׁהִיא רוֹאָה בַּמַּרְאָה. 

זֶה כּוֹבֵשׁ אוֹתִי וּמְעוֹרֵר בִּי רָצוֹן לְהַכִּיר אוֹתָהּ, לָגַעַת בָּהּ וּלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיהָ. הַמְּשִׁיכָה שֶׁלָּהּ לְגֶבֶר צָעִיר מִמֶּנָּה מוֹסִיפָה לָהּ חִיּוּת, וַאֲנִי רוֹצֶה לַחֲסוֹת תַּחְתֶּיהָ, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחֹם, הַבַּגְרוּת וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. אֲנִי רַק רוֹצֶה לִהְיוֹת שִׁמּוּשִׁי עֲבוּרָהּ וּלְהִתְמַסֵּר לַצְּרָכִים שֶׁלָּהּ

יש הרבה מקומות שוממים בעולם ואחד מהם כרגע נמצא בתוכי.

כמו באר ללא מים ומדבר לוהט ואין סופי.

כמו ערבות קרח לבנים ומשמימים שהולכים בהם לאיבוד עד שקופאים.

כמו קרחות יער חסרי חן שנוצרו בידי אדם.

כמו עוד מכתש בכוכב רחוק שרואים מכאן.

כמו שביל ארוך ללא מוצא.

כמו אגם מיובש שחושף אדמה עירומה.

כמו צדפים ללא פנינה ורשת דייגים ריקה.

כמו חוף יפה אבל חסום לרחצה.

כמו מוטל ללא חימום בסערת החורף.

כמו עוד פוסט בכלוב בלי לייקים ותגובה.

סעמק כמה אוננתי על הנעיצות האלוהים האלה שלה. איך שהיא הודפת את עצמה לתוכו ודופקת לו את הצורה באלימות והצרחות שלו עד שבא לי לזיין אותו בעצמי. אבל פאק תראו את הירכיים שלה ואת הטוזיק שלה מתכווץ כשהיא נכנסת לתוכו כשהיא מחזיקה אותו חזק ומשתהה בתוכו לכמה שניות להרגיש את הזין שלה מפלח את הרחם והכליות שלו כי זה מה שמספק אותה. ואני יכול לבהות ברילס הזה דקות ארוכות ולבכות שאני לא שם חור שימושי במקומו. 

אִתִּי וְרַק אִתִּי תּוּכְלִי לִהְיוֹת מְרֻכֶּזֶת בְּעַצְמֵךְ, עַד הַסּוֹף. נֶהֶנְתָנִית, רַאַוְתָנִית, נַרְקָסִיסְטִית, אָנוֹכִית, אֵגוֹאִיסְטִית. דּוֹאֶגֶת לַתַּחַת הַיָּפֶה שֶׁל עַצְמֵךְ. וְלַחְפֹּר מִמֶּנִּי בּוֹר עָמֹק לַחֲצֹב מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַצְּרָכִים שֶׁלָּךְ. לִנְעֹץ בִּי שִׁנַּיִם לְהַשְׁבִּיעַ רָעָב עָמֹק אוֹ אֲכִילָה רִגְשִׁית בִּלְתִּי נִשְׁלֶטֶת. לְחַטֵּט בָּאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁלִּי לִקְצֹר פְּרוֹדוּקְטִים לָעֹנֶג שֶׁלָּךְ. וְאֶת הַנִּימוּסִין הַיָּפִים שֶׁלָּךְ תּוּכְלִי לְהַשְׁאִיר לָעוֹלָם הַמְּזֻיָּף שֶׁבַּחוּץ.

(תמונה - ירח מר 1992 רומן פולנסקי.)

היא כתבה לי.

וככה היא השביעה את הרעב שלה לדם שלי בפעם האחרונה.

שיהיה לה בתאבון:)