אותיות ומילים שאני יכול להניח רק כאן.

ככה כותב לי עורב בסגולות אחרי שהוא שולח לי נ.צ מדויק איפה הוא מחכה לי. הוא חוזר מהשטח מעזה רעב ובעיקר חרמן להשתמש לקחת ולהכאיב ובעיקר לפרוק מתח מבצעי. מזמן לא פגשתי אותו ולתקופה ארוכה הוא נעלם מכאן וגם מהפרטי שלי. וקצת דאגתי ושמחתי שהוא חזר לכאן ובעיקר להשתמש בי.

חניתי לידו באיזו חורשה בודדה בקצה עיר בשפלה ונכנסתי לרכב שלו כמו שהוא ביקש על הקרקע לרגליו. הוא היה עם מדים והנשק שלו היה על הכיסא. הסתכלתי עליו מלמטה כשהוא ליטף את שיער הראש שלי ואת הצוואר. תתפשטי אמר לי עורב בשקט כשהוא מביט בי חזק עם העיניים שלו. ואהבתי להיות עירום לרגליו כשהוא לבוש וחגור במדים צבאיים.

הוא התחיל לגעת בי לחקור את הגוף שלי שהוא לא ראה הרבה זמן. לצבוט אותי ולחפון אותי ולכרסם אותי. ואז הוא משך אותי אליו לנשיקה כשהוא בועל את הלשון שלי וממלא את הפה שלי ברוק שלו תוך כדי שהוא צובט את הפטמות שלי חזק. הוא נהנה להרגיש את הכאב שלי דרך השפתיים שלי. הרחתי את הבושם שלו והרגשתי את החספוס של הפנים המגלוחות שלו על העור שלי. 

התגעגעתי אליך זונה שלי. גם את? הנהנתי בראש שלי בשקט כשאני ממשיך להתמסר למגע הנעים שלו ואני מרגיש את הזיקפה שלו במכנס שלו מתחכך בי ומעורר בתוכי סקרנות להמשך הלילה. 

תשעני לחלון ותגישי לי את הגב שלך. אומר לי עורב באוזן. יש לי כאב עבורך שאני רוצה לשחרר ולפרוק בך. אני מוציא את הראש מהחלון נותן לרוח הקרירה לנשוב על הפנים שלי כשהגוף שלי כולו נשאר בתוך האוטו לחסדו. עורב שולף כדור מהמחסנית שלו ומתחיל לנעוץ אותו בגב שלי ולשרוט אותי לכל אורכו כשהוא אוחז אותי שאני לא אזוז. את מכירה את הצבעים. כן זונה? אני ממלמל שכן. עורב ממשיך לנעוץ את הכדור עמוק בעור שלי ואני מרגיש שהעור שלי נשרף ועולה בלהבות וכמעט נקרע. זה היה כאב ממוקד ועמוק ממש. אבל הרגשתי שעורב זקוק לזה. זקוק לי. לסבל שלי. והמשכתי להתמסר עוד לכדור שלו עד שלא יכולתי כבר יותר. ולחשתי לו שזהו. זה אדום שאל עורב? עניתי שלא. והוא המשיך עוד לחרוט את הגב שלי עם הכדור שלו עד שלחשתי לו בשקט אדום. 

זונה טובה שכמותך אמר לי עורב כשהוא מלטף את הסימנים תוך כדי שהוא מוריד אותי לרצפה של כיסא הנוסע והוא עובר לשבת מעליי. 

אחרי שהוא נתן לי כמה שניות להתאושש עורב מבקש ממני לפתוח לו את המכנס שלו. קדימה זונה את יודעת את העבודה. ואני מגשש וקצת מסתבך לפתוח מכנס של חייל עם חגורה צבאית. אני אעזור לך זונה אומר לי עורב כשהוא פותח ומפשיל את המכנס שלו והזין היפה שלו מתגלה אליי. קדימה זונה תתחילי למצוץ לי. עורב פוקד. ואני מכניס את הזין שלו לתוך הפה שלי ואני מרגיש את הפעימות שלו בתוך הפה שלי. הזין העבה שלו ממלא את כל הפה שלי ואני מתקשה להחזיק אותו. סך הכל מצצתי לגבר פעמים בודדות ממש וזה עדיין חדש לי. קדימה זונה עמוק יותר ובלי השיניים אומר לי עורב כשהוא אוחז אותי בעורף ומבריג את הגרון שלי עמוק על הזין שלו. את אוהבת להרגיש את הזין שלי מתנפח וממלא לך את הפה שואל אותי עורב? אני לא עונה ומנסה באמת להכניס אותו עמוק יותר אבל לעזאל רפלקס ההקאה שלי לא משהו. אבל עורב לא מוותר. קדימה זונה שלי את מסוגלת להכניס יותר והוא דוחף אותי עמוק יותר ואני נחנק ורוצה להקיא. 

זה לא נוח לי אומר לי עורב. תצאי מהרכב ותגשי אלי על ארבע מבחוץ אומר לי עורב. ואני יוצא עירום מהרכב שלו נותן לרוח הקרירה לעטוף את הגוף שלי. ואני יורד למצוץ לו כמו שהייתי באמת זונה בסמטה חשוכה. וההרגשה המופקרת הזו המחפיצה הזו שאני רק חתיכת בשר וגרון לעונג של קצין קרבי גברי שהרגע חזר מעזה מרגשת אותי ומעיפה לי את המוח לסאב ספייס מטורף.

אֲנִי מְתַעֵב אֶת הַקַּיִן שֶׁלָּךְ. אֲנִי שׂוֹנֵא לְהִתְחַשְׁמֵל מִמֵּךְ. אֲנִי פּוֹחֵד פַּחַד מָוֶת שֶׁאַתְּ בּוֹעֶטֶת לַבֵּיצִים שֶׁלִּי. אוֹ נוֹעֶצֶת בְּתוֹכִי מְחָטִים בִּמְקוֹמוֹת רְגִישִׁים. וַאֲנִי בְּעִקָּר נִרְתַּע מֵהַזַּיִן הַגָּדוֹל שֶׁלָּךְ שֶׁלֹּא מְרַחֵם עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי.

אֲנִי פָּשׁוּט אוֹהֵב אֶת מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ אֶצְלֵךְ בַּמֹּחַ. בְּכוֹס. וּבַלֵּב. וּבְעִקָּר בַּנְּשָׁמָה. כְּשֶׁאַתְּ מַצְלִיפָה. בּוֹעֶטֶת. מְזַיֶּנֶת. וּמְחַשְׁמֶלֶת אוֹתִי. לָעֹנֶג וְלַצְּרָכִים הַיָּפִים שֶׁלָּךְ. אֶת הַמַּבָּט הַמְּזֻגָּג שֶׁלָּךְ. אֶת הָאֹשֶׁר וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ. אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתָךְ אַחֲרֵי הַסֵּשֶׁן. וְאֶת הַגְּמִירוֹת שֶׁלָּךְ מֵהַכְּאֵב שֶׁלִּי. זֶה הַכֵּלִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב. הַתְּחוּשׁוֹת הַיָּפוֹת שֶׁלָּךְ. הַהַבָּעוֹת שֶׁלָּךְ. עַד כְּלוֹת.

תְּבַטְּלִי אֶת כָּל רְצוֹנוֹתַי וְאֶת צְרָכַי כְּגַרְגְּרֵי הָאֲדָמָה. תְּבַטְּלִי אֶת מֵהֲוַי וְאֶת תְּשׁוּקוֹתַי כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְאֶת חֲשָׁקַי כְּטִפּוֹת הַמְּלוּחוֹת בַּיָּם. תְּבַטְּלִי אֶת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל לִבִּי וְתוֹתִירִי אוֹתִי לְרַגְלַיִךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה מֵרְצוֹנוֹת אֵגוֹ וּצְרָכִים מְאוּסִים. הַכְנִיסִנִי תַּחַת כְּנָפֵךְ כְּעוֹלָל טָהוֹר מִגַּשְׁמִיּוּת וְחַף מֵאִינְטֵרֵסִים צָרִים. עָקוּד לָךְ לְכָל צְרָכַיִךְ וּלְכָל אֶלֶף תְּשׁוּקוֹתַיִךְ. 

אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת חֹר שִׁמּוּשִׁי לַצֹּרֶךְ שֶׁלָּךְ לְזַיֵּן אוֹתִי. הַמּוֹחַ שֶׁלִּי נוֹזֵל לְתוֹךְ עַמּוּד הַשִּׁדְרָה וְנֶהֱפַךְ לִהְיוֹת אִי שׁוֹמֵם מִפְּחָדִים וּדְאָגוֹת.

כְּשֶׁאַתְּ אוֹחֶזֶת בִּי בְּכָל הַכּוֹחַ כְּדֵי לְהַעֲמִיק אֶת הַזַּיִן שֶׁלָּךְ בְּתוֹכִי, וּכְשֶׁאַתְּ נוֹעֶצֶת בְּתוֹכִי אֶת הַזַּיִן שֶׁלָּךְ עָמֹק יוֹתֵר, וְהַגְּנִיחוֹת שֶׁלָּךְ מַרְעִידוֹת לִי אֶת הַלֵּב. אֲנִי מַרְגִּישׁ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ כְּמוֹ בְּתוּלָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם לְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים אֲדֻמִּים.

כְּשֶׁאַתְּ בּוֹעֶלֶת וּמְטַלְטֶלֶת אוֹתִי עֲבוּר הָעֹנֶג שֶׁלָּךְ. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ מִתְנַפְּצִים אֶחָד לְתוֹךְ הַשֵּׁנִי בְּמַחֲזֶה אַפּוֹקָלִיפְּטִי מַרְהִיב שֶׁמְּהַפְּנֵט אוֹתִי כְּמוֹ צְבִי שֶׁנִּלְכַּד בְּפָנָסֵי הָרֶכֶב.

כְּשֶׁאַתְּ חוֹנֶקֶת וְאוֹחֶזֶת אוֹתִי בַּצַּוָּאר כְּדֵי לְזַיֵּן אוֹתִי חָזָק יוֹתֵר, פִּתְאוֹם יֵשׁ לִי אֲוִיר לִנְשֹׁם וְכָל מָה שֶׁכָּבֵד לִי מִתְפּוֹגֵג לְתוֹךְ עַצְמוֹ וְנֶעֱלַם לְעוֹלָמִים.

כְּשֶׁאַתְּ לוֹחֶשֶׁת לִי כַּמָּה לְזַיֵּן אוֹתִי מְסַפֵּק לָךְ גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ וְגַם אֶת הַגּוּף וְגוֹרֵם לָךְ לְשַׂגְשֵׂג לִצְמֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק. אֲנִי עָף לָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי בְּלִי תַּחֲנוֹת בֵּינַיִם דְּיוּטִי פְרִי וּבִדּוּק בִּטְחוֹנִי.

כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַגְּמִירוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלָּךְ בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלִּי וְאֶת הַתַּלְתַּלִּים הַיָּפִים שֶׁלָּךְ מִתְנַפְּצִים לִי לְתוֹךְ הַגַּב וְאֶת הַסִּפּוּק שֶׁלָּךְ מִמֶּנִּי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף סוֹף אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי קְצָת זְמַן לָנוּחַ וְלָעוּף גָּבוֹהַּ לַשָּׁמַיִם.

אִכְזַבְתִּי אוֹתָךְ אֲהוּבָה 

רָאִיתִי קֹדֶם אֶת עַצְמִי 

וְרַק אָז אוֹתָךְ

וְזֶה עַכְשָׁו שׂוֹרֵף אוֹתִי 

בְּכָל פִּנָּה 

תָּמִיד הָיִית לִי בַּיִת 

פָּתַחְתְּ לִי דְּלָתוֹת

וַאֲנִי הֶחֱזַרְתִּי לָךְ 

בְּאֶשְׁנַב שָׁחֹר 

בִּשַּׁלְתְּ לִי אֲרוּחוֹת 

וַאֲנִי קָנִיתִי לָךְ

יַיִן לָבָן זוֹל

הִגַּשְׁתְּ לִי לֵב שָׁלֵם 

וַאֲנִי הֶחְזַרְתִּי לָךְ עֲצָמוֹת

לָקַחְתְּ אוֹתִי בַּיָּדַיִם 

וַאֲנִי הִזְמַנְתִּי לָךְ מוֹנִיּוֹת 

נָסַעְתְּ אִתִּי לְטַיֵּל בַּאֲרָצוֹת 

וַאֲנִי שָׁלַחְתִּי לָךְ גְּלוּיוֹת

אֲנִי רָצִיתִי מִמֵּךְ כְּאֵב 

וְאַתְּ רָצִית מִמֶּנִּי 

גַּם אֶלֶף רְגָשׁוֹת

אֲבָל נָתַתִּי לָךְ 

אֶת מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי 

חֲסֵרִים לִי 

כַּמָּה חֲדָרִים בַּלֵּב 

וְהַחוֹמוֹת וְהַמִּגְנָנוֹת 

שֶׁגְּבוֹהִים יוֹתֵר

מֵעִיר נָמֵל  

אִכְזַבְתִּי אוֹתָךְ אֲהוּבָה 

וְזֶה אוֹכֵל אוֹתִי שֶׁהֵבַנְתִּי 

רַק אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתְּ

שֶׁאִכְזַבְתִּי אוֹתָךְ אֲהוּבָה 

וְאֲנִי רוֹצֶה לְהָבִיא לָךְ עוֹלָמוֹת 

וּלְהַחֲזִיר לָךְ אַהֲבָה 

וְלִפְתֹּחַ לָךְ דְּלָתוֹת 

רַק תּוֹשִׁיטִי לִי אֶצְבָּעוֹת 

וַאֲנִי רַק מִתְגַּעְגֵּעַ 

וְגַם מְנַסֶּה לְפַצּוֹת 

לָבוֹא אֵלַיִךְ פַּעַם בְּחֹדֶשׁ

עִם פְּרָחִים יָפִים

לְהַדְלִיק נֵרוֹת נְשָׁמָה 

לְנַסּוֹת לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ 

תַּחַת הַמַּצֵּבָה הַקָּרָה

אֲבָל אֲנִי עַכְשָׁו 

כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן 

שֶׁרַק צָמֵא מִמֵּךְ

לִסְלִיחָה. 

סְלִיחָה.

הַסָּדִיזְם הַטָּהוֹר שֶׁלָּךְ הוּא כְּמוֹ עֲדַת מַלְאָכִים צְחוֹרִים שֶׁרוֹקְדִים בְּמָחוֹל נִצְחִי. הַסָּדִיזְם שֶׁלָּךְ כְּמוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל עוּגָב וְשֶׁל נַעֲרֵי מַקְהֵלַת כְּנֵסִיָּה לְעֵת דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה. הַסָּדִיזְם שֶׁלָּךְ הוּא קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְהוּא בָּתִּים לְבָנִים הַמְּשַׁבְּצִים נוֹף כַּפְרִי וַהֲרָרִי. הַסָּדִיזְם שֶׁלָּךְ הוּא מַנְגִּינָה חֲרִישִׁית. הוּא כְּמוֹ בַּת קוֹל מִמַּלְאַךְ גַּבְרִיאֵל וּמִלְמוּל חֲסַר פֵּשֶׁר שֶׁל תִּינוֹקוֹת רַכִּים. וַאֲנִי רַק רוֹצֶה לִהְיוֹת אֲדָמָה פּוּרְיָה עֲבוּרֵךְ. לִהְיוֹת חוֹבֶרֶת תָּוִים וּבַיִת, לַמַּנְגִּינוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה. שֶׁלָּךְ.

אֲנִי זָקוּק שֶׁהַסֵּבֶל שֶׁלִּי יִהְיֶה דָּבָר מַשְׁמָעוּתִי עֲבוּרֵךְ, כְּמוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת שֶׁל מְאַהֵב סוֹדִי. שֶׁהַכְּאֵב שֶׁלִּי יִהְיֶה נְקֻדַּת אוֹר וְעֹנֶג בַּחַיִּים שֶׁלָּךְ כְּמוֹ רִיצָה קַלָּה בְּסוֹף יוֹם. שֶׁהַשְּׂרֵפָה בַּנְּשָׁמָה שֶׁלִּי תְּחַמֵּם אוֹתָךְ בְּלֵילוֹת קָרִים וַאֲרֻכִּים כְּמוֹ שְׂמִיכָה עָבָה, וְהַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי יְחַבְּקוּ אוֹתָךְ בְּכָל בֹּקֶר אַפְרוּרִי. שֶׁלְּהַכְנִיס אֶצְבָּעוֹת לְתוֹךְ הַפְּצָעִים שֶׁלִּי יִגְרֹם לָךְ לִזְהֹר וּלְשַׂגְשֵׂג. וּלְקַלֵּף אֶת הַגְּלָדִים וּלְהַרְחִיב אוֹתָם עֲבוּרֵךְ, יִגְרֹם לָךְ לִגְמֹר מֵעֹנֶג. שְׁטִיפוֹת הַדָּם שֶׁלִּי יְעַטְּרוּ אֶת הַצַּוָּאר שֶׁלָּךְ כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל אֲצִילָה מִימֵי הַבֵּינַיִם. וְהַחֹר הַמְּחֻלָּל שֶׁלִּי יַהֲלוֹם אוֹתָךְ, כְּטַבַּעַת מְלוּכָה מִזָּהָב עַתִּיק.

בדיוק שנה אחרי ואני שוב כאן אצלך. ואני זוכר טוב את הימים של אחרי הלוויה שלך שבאתי לבקר אותך. הכל היה מעונן עזוב ונראה כמו סוף עולם. ובואי נגיד שבשנה האחרונה גרתי אצלך בקבר,אצלך. אבל היום זה יום משמעותי. כי זה התאריך העברי מאז שהלכת ממני לרקוד בין ענני הכבוד ולסשן מלאכים לבנים במקום אותי. ורציתי לומר לך שהגעגוע אליך הוא אין סופי והחור בלב נהפך לקרע שרק מתרחב עם הזמן. וגם שעתיים נסיעה ובית קברות בלילה לא מנעו ממני לבוא אליך להדליק לך נר נשמה לומר לכבודך תהילים ולשיר שירים של געגוע. ואני אחזור אליך שוב ושוב עד שאני ארגיש שוב את החמלה והאהבה שלך. כמו שאהבת אותי כאן בחיים. 

תַּאַגְרִי אֶת צִוְחוֹת הַכְּאֵב שֶׁלִּי בַּמֹּחַ שֶׁלָּךְ כְּמוֹ מַחְסָן סוֹדִי שֶׁל אַסְפָן עַתִּיקוֹת. שֶׁצַּעֲקוֹת הַגְּנִיחוֹת וְטִפּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי יִשְׁכְּבוּ אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה בְּעִרְבּוּבְיָה וְאוּלַי גַּם תֹּאהֲבִי אֶת הַבָּלָגָן הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּמּוֹחַ. אֲבָל לֹא תִּתְּנִי לְאִישׁ לָגַעַת אוֹ לְהָזִיז אוֹ לָקַחַת אוֹתָם מִשָּׁם. אַתְּ תִּשְׁמְרִי עֲלֵיהֶם בְּקַנָּאוּת כִּי כָּל פְּרִיט נוֹעַד לִהְיוֹת שָׁם עֲבוּרֵךְ וַעֲבוּר הַצְּרָכִים שֶׁלָּךְ בִּלְבַד. כָּל חֲתָךְ בְּעוֹר. כָּל סִימָן כָּחֹל וְאָדֹם. כָּל תְּחִנּוֹת הָרַחֲמִים שֶׁלִּי נֹכַח הַכְּאֵב מִמֵּךְ. הַכֹּל אַתְּ זְקוּקָה לָהֶן, כְּדֵי לָגַעַת שׁוּב בִּצְוָחוֹת שֶׁלִּי. בַּסֵּבֶל שֶׁלִּי. בַּמַּבָּט הַפּוֹחֵד שֶׁלִּי. בַּדְּמָעוֹת שֶׁלִּי. בְּחֹר הַתַּחַת שֶׁלִּי שֶׁפָּעוּר עֲבוּרֵךְ. בַּנְּעִיצוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלָּךְ בְּתוֹכִי עַד שֶׁאֵין לִי אֲוִיר לִנְשִׁימָה. בַּגְּמִירוֹת שֶׁלָּךְ מִמֶּנִּי וּמֵהַכְּאֵב שֶׁלִּי. הַמַּחְסָן הַזֶּה בַּמֹּחַ הוּא עַכְשָׁו הָעֹגֶן שֶׁל הַשְּׁפִיּוּת שֶׁלָּךְ. 

האנשים. החברים שפגשתי. המוזיקה. התפאורה. הכל. 

היה לי מדויק ומעניין עד העצם. כולל סאב ספייס מטורף וסימני הצלפות שהייתי צריך להסתיר בגלל המקווה של ערב כיפור למחרת. לפחות קיימתי את המנהג היהודי הקדום לספוג 39 הצלפות בערב כיפור כדי לזכך ולטהר את הנשמה. זוככתי כראוי 😏