אותיות ומילים שאני יכול להניח רק כאן.

וכך היא כתבה בבלוג שלה 

המוצר נבדק תחת תנאים קפדניים ולהלן התוצאות:

מנטאלית:

שירותיות: 5/5

יחס ישיר ועקיף לצרכי הבודקת 5/5

הבנת המשימה ודיוק בביצוע 4.7/5

גמישות וזרימה 5/5

אחריות אישית 4.8/5

אמינות 5/5

מתן סיפוק 4.7/5

ספיגת כאב 5/5

עמידה בדרישות והקפדה על גבולות הגזרה 5/5

התמסרות 6/5

היערכות מראש, נכונות, מקצועיות 5/5

שימושיות, תוך מענה פוטנציאלי למגוון צרכים 5/5

פיזית: 

נראות - עור נעים, ריחני, אסתטי, נעים לעין 5/5

גב מזמין ורחב - קנבס 5/5

חיוך ממזרי 5/5

התרשמות כללית:

ביצוע המשימות תוך שמירה על מצב מנטאלי תקין, והקפדה על מיקוד בהנחיות.

יכולת פיזית מצויינת לספק עונג וספיגת כאב, מבלי לפגוע ביכולות התפקודיות שהוגדרו.

לסיכום: מוצר ברמה הגבוהה ביותר. נוח במיוחד לשימוש. סהכ - 10/10, ממליצה בפה מלא.

* מה עוד הייתן רוצות לדעת מתוך חווית המשתמש של מוצר פרימיום? קריטריונים נוספים לבחינה?

הסמקתי עד העצם. 

תודה לך.

פוסט אחד למטה. הצד שלי. 

תכלס זה מחמיא לקבל משוב חיובי מאישה מהממת שהכרתי כאן. על ההתמסרות והשימושיות שלי עבורה. ועוד בצורה פומבית מושקעת ומפורטת בפוסט אצלה בבלוג שלה. 

הבית שלך כל כך חמים ונעים עם עבודות עץ שלך שתלויות בכל מקום על הקיר. ויצרת אווירה נעימה ובהחלט השיחה בינינו נעימה וקולחת. וכוסות מים שהצעת לי היו במקום כולל הכיבודים והנשנושים. 

את לוקחת אותי לחדר השינה שלך שהיה מואר באור חם עם מוזיקה נעימה ורגועה. ואת מבקשת ממני להתפשט ולהיות עירום. את מושיבה אותי על המיטה הגדולה והלבנה שלך. דואגת שיהיה לי נוח כשאת יושבת מאחוריי. נוגעת ומרפרפת בכל מקום בגוף שלי גורמת לי לצמרמורת של עונג ולגלים של חום. 

לאט לאט את משכיבה אותי על המיטה שלך וקושרת אותי תוך כדי שאת נוגעת בי בכל מקום. נושכת מלקקת ומוצצת את האוזן שלי ונוגסת אותי בכל מקום עד שלרגע נעים אני מרגיש המזון שלך. 

ואז מגיע רגע שאני כל כך אוהב. את מתיישבת על הפנים והלשון שלי ומבקשת ממני ללקק אותך. אבל את עד מהרה מתחילה לאונן את עצמך את הלשון שלי ופשוט מרגיש שאני הופך בהדרגה להיות וויברטור אנושי שלך שאת רוכבת על הפנים שלי ומניעה את האגן והתחת שלך עליי ומתחככת ומאוננת על הפנים והלשון שלי שהם כרגע עבורך. וכך במשך שעה ארוכה. ואני למטה סופג ממך אנחות של עונג ורטיבות נעימה ממך שטעימה לי כל כך. וזה בהחלט הקינק האהוב עליי להיות לשון שימושית שמרכזת בעונג של הפרטנרית שלי. והשיא היה להרגיש את הגמירות היפות ואת הגוף שלך שרוטט עליי מעונג ואורגזמות יפות עד שאת גומרת שוב ושוב. וכשאנחנו מסיימים אנחנו נשכבים אחד ליד השניה מסדירים נשימה ודופק אחרי החוויה המטורפת הזו. 

פוסט עירום. הכי עירום שהיה לי כאן.

מוות של אישה שאהבתי, בשביעי לאוקטובר. ובתוספת התקופה הזו ועוד כמה דברים כבדים שהביאו אותי מעבר לקצה, הציפו בתוכי דברים שהדחקתי שנים ארוכות שברחתי מהם כמו מאש. המסיבות עד אור הבוקר. הבדסמ האקסטרימי. והחוויות פרועות. היו רק שמיכה מחוררת בקושי, לפחדים חרדות וגם דיכאונות. אבל היה לי את האומץ להביט ישר לתוך המראה, ולפנות לעזרה מקצועית ולתהליך עמוק שיורד לתוך הנפש שלי. ומסתבר שאני במשך שנים פוסט טראומתי. והתהליך הזה הוא יסודי ועמוק שמקלף אותי לאט לאט. ויש ימים שהם בחמלה רבה. ויש ימים שפחות, ומותירים אותי עירום חשוף ופגיע עד העצם. ושמחת החיים והאופטימיות והציניות והקלילות שלי אוזלים ואין לי כוחות לכלום. אבל אני עקשן ונלחם עם השיניים ורוצה לנקז את המוגלה וללמוד לחיות עם השברים האלה ואפילו לרפאות אותם. ויש ימים אפורים והכל חשוך וסמיך ואין אור בקצה המנהרה. ויש ימים יפים ומוארים. אבל אני נאחז חזק באדמה מאיט את קצב הלב ויודע שמחר תבוא שוב השמש ותזרח, וזה יכול לבלבל ולהציק. ולמזלי התהליך הזה והמטפלת המדהימה שלי יודעת להחזיק אותי גם בימים כאלה. והכי חשוב שאני יודע שבסופו של התקופה הארוכה הזו שהם כמו חבלי לידה. אני אהיה אני בעצמי. בלי הבריחות הארוכות האלה. ובלי החומות הכבדות שמפריעות לי לנשום ולשגשג. אלא אני נקי וחזק.

תחזיקו לי אצבעות? 

יותר מדי זמן לא הייתי בפמדום של קימברלי בדאנג'ן בגלל אילוצי זמן משפחה וכאלה. והגעגוע למקום היפה הזה, מקום של שליטה נשית טהורה, רק גברו מיום ליום. ספרתי את הימים והשעות בצפייה דרוכה בעיקר שידעתי שאני הולך עם ג'ויה. היא כבר שיתפה אותי כמה היא מתגעגעת ורוצה כבר לסשן ולזיין אותי.

סוף סוף יום חמישי בערב הגיע. אני אחרי מקלחת טובה פנימית וחיצונית. אני יורד במדרגות של הדאנג'ן וכמובן השאו ויום ההולדת של קימברלי וכל הכניסה בשטיח אדום וקבלת פנים מרשימה שלא מביישת אף מסיבת פטיש באירופה. באתי יחסית מוקדם, וישר אני פוגש את ג'ויה שהיתה יפה ומרשימה כהרגלה עם שמלה אדומה עקבים והתלתלים שלה שעיטרו את פניה בחן מיוחד. שמחתי ממש לפגוש אותה וקצת השלמנו פערים כי עבר זמן מאז שנפגשנו בפעם האחרונה.

הדאנג'ן מתחיל להתמלא ואני פוגש שולטות ונשלטים שאני מכיר כבר תקופה ארוכה וזה בהחלט היה לי נעים. בכל מקום אני רואה סשנים יפים של נשים שולטות יפיפיות, ועבדים כנועים שסופגים כאב משמעותי עבורן. והסאונד של ההצלפות כל כך נעים לי. אני עם כוס בירה ביד רוקד עוצם עיניים ונושם את הרגעים היפים האלה. 

ג'ויה מוצאת אותי ומבקשת ממני שאני ארד איתה למטה למבוך. אנחנו יורדים יחד למבוך ובדרך פוגשים את ליידי סיביטי שהיא חברה וותיקה ושולטת מהממת ויצא לנו להיפגש כמה פעמים. בפמדום האחרון שלי היא היתה קהל כשג'ויה זיינה אותי במבוך, היא שיתפה אותנו שזה היה עבורה חומר אוננות נפלא. וזה ממש החמיא לי והזמנתי אותה להיות הקהל גם בסשן הזה. ג'ויה מבקשת שאתפשט תוך כדי שהיא רותמת לעצמה את הסטראפון החתיך שלה וממקמת אותי על מיטה מוגבהת בתוך חדר פנימי, כשליידי סי בי טי והנשלט שלה ועוד אנשים עומדים ותופסים מקום קרוב אלינו. הרגשתי לרגע מחופץ וזו הרגשה נעימה וממלאה ממש. ג'ויה סיימה לרתום את הזין שלה והתחילה לשרוט אותי ולגעת בי בעורף ולאט לאט הכניסה אצבעות לחור תחת שלי כדי להרחיב אותי לזין שלה. כמובן שהיא מרחה חומר סיכוך כדי לא לפצוע אותי בזיון. 

ואז ברגע אחד. היא חדרה ונכנסה לי לתוך הנשמה דרך החור תחת שלי. וברגע הראשון זה כאב שמשאיר אותי בלי נשימה. אבל המגע של הידיים שלה שתופסות אותי חזק, והמילים שהיא לוחשת לי, ובעיקר גניחות העונג שלה. מאפשרים לי לספוג את החדירות הכואבות והחזקות שלה לתוכי, שמתגברות מרגע לרגע. תוך כדי שהיא צובטת אותי בפטמות בצורה חזקה ולא מתפשרת. 

והגניחות שלה והיללות הכאב שלי, מזמנות קהל נוסף שמתאסף סביבנו אבל אני לא שם. המוח שלי נדפק במיטה. ובעיקר מרחף שם תוך כדי כשג'ויה מעמיקה את הזיון שלה בתוכי בקצב מהיר יותר ויותר. עד שאני מרגיש את האורגזמה שלה מתפוצצת בתוכי כמו סופת רעמים. ואת האנחות שלה תוך כדי נעיצות ארוכות וחזקות. 

ואז ג'ויה נופלת עליי באפיסת כוחות מחבקת אותי חזק ומסדרת נשימה ולוחשת לי כמה שהיא היתה צריכה לזיין אותי ואת הגמירה הזו. אבל ג'ויה צריכה לחזור למעלה לדאנג'ן כדי להמשיך להפיק את המסיבה פלוס מופע הפתעה למיסטרס קים שגם אני השתתפתי בו מאוחר יותר בלילה. 

ליידי סיביטי שואלת וזהו? לא יהיו תנוחות נוספות? זהו. עונה לה ג'ויה. אני צריכה לזוז. אני עדיין הייתי חרמן ובעיקר רעב לכאב וליידי סיביטי גם התעוררה לראות את ג'ויה מזיינת אותי. אני מקווה שאת מרשה לי להשתמש בו אמרה ליידי סיביטי. בוודאי ענתה הגבירה ג'ויה אני אפילו אשאיר לך את חומר הסיכוך.

תעמוד על ארבע על השולחן. ליידי סיביטי פוקדת עליי בחיוך היפה שלה. מזמן לא חלבתי פרוסטטה ונראה לי שזו הזדמנות טובה לחלוב אותך. אומרת לי. ואני עולה על השולחן מפסק ומקמר את הגב שלי. סקרן איך זה אמור להרגיש. והיא משמנת את האצבע שלה ומחדירה אותו לתוכי. ועוד אצבע והנה כבר אצבע שלישית. אני ממש נבלעת בתוכך, אומרת לי ליידי סיביטי. ותכוון אותי מתי אני נוגעת בערמונית שלך. ואני מרגיש אותה חופרת ומגרדת את האיברים הפנימיים שלי, כאילו הייתי עבורה מגירה תחתונה.

ופתאום זה קורה. ואני גונח את חיי. וזה בהחלט כאב וחוסר נוחות משווע. אבל פתאום משום מקום ובלי זיקפה או עוררות מינית נבנה שם איזה עונג שאני לא יכול להסביר. והיא מבינה שהיא במקום הנכון, והיא משיכה לפמפם את החור שלי עם האצבעות שלה. אני רואה כוכבים מהכאב וחוסר אונים והנוחות. ומצד שני אני מרגיש שאני מגיע לאיזה שיא שאני לא יודע מה הוא. ואני לא יודע מה יכריע אותי קודם, הכאב או העונג הזה. ואז אני מרגיש שזה קורה וכולי רועד מבתוכו והגוף שלי נטרף. והשיא הזה מגיע וגובר על הכאב. וכולי כעת מתנקז לגמירה הזו לתוך היד שלה, שאוספת את הנוזל הלבן הזה. והגוף שלי רועד מהחוויה המטלטלת הזו. 

והיא ליידי סיביטי מחייכת ואז מביאה לאחד הצופים שעמדו קרוב ללקק את השפיך שלי. ואז אנחנו מגלים יחד שאנחנו כבר מכירים טוב מאירועים בדסמי"ם קודמים. וזה בהחלט היה רגע מצחיק לראות אותו מסיים ללקק את השפיך שלי ואז מבין מי אני. תודה לך חמודי שמחתי לשמוע שהייתי טעים לך:)

אני מתאושש מהחוויה הזו בדרך שלי. וזה לעצום עיניים ולרקוד ובהחלט היתה מוזיקה שווה כמו שאני אוהב. ואז פגשתי שולטת שאני מכיר מהפייק. היא באה עם הכלבלב שלה וישבנו לשיחה תוך כדי שהיא שורטת אותי כהוגן וקצת שתינו ואז רקדנו יחד. 

מוקדם יותר הערב. נבחרתי יחד עם חמש נשלטים להשתתף במופע קטן לכבוד יום ההולדת של קים אז נקראנו לחנות של הדאנג'ן לחזרות אחרונות. שולטת אחת כתבה על הגב שלנו את המשפט "מזל טוב למיסטרס קים מלכת הבית דאנג'ן" ואחת השולטות הסבירה ברצינות איך זה אמור להיות ומתי נעלה ומתי נרד. וידעתי שזה לא יהיה בדיוק אותו הדבר במציאות. ובהחלט הדברים הסתבכו אבל העיקר שהמחווה לקים עשתה את שלה ונראה לי שהיא אהבה וזה מה שחשוב. 

תבואו להגיד לי שלום. אה?

ככה כותב לי עורב בסגולות אחרי שהוא שולח לי נ.צ מדויק איפה הוא מחכה לי. הוא חוזר מהשטח מעזה רעב ובעיקר חרמן להשתמש לקחת ולהכאיב ובעיקר לפרוק מתח מבצעי. מזמן לא פגשתי אותו ולתקופה ארוכה הוא נעלם מכאן וגם מהפרטי שלי. וקצת דאגתי ושמחתי שהוא חזר לכאן ובעיקר להשתמש בי.

חניתי לידו באיזו חורשה בודדה בקצה עיר בשפלה ונכנסתי לרכב שלו כמו שהוא ביקש על הקרקע לרגליו. הוא היה עם מדים והנשק שלו היה על הכיסא. הסתכלתי עליו מלמטה כשהוא ליטף את שיער הראש שלי ואת הצוואר. תתפשטי אמר לי עורב בשקט כשהוא מביט בי חזק עם העיניים שלו. ואהבתי להיות עירום לרגליו כשהוא לבוש וחגור במדים צבאיים.

הוא התחיל לגעת בי לחקור את הגוף שלי שהוא לא ראה הרבה זמן. לצבוט אותי ולחפון אותי ולכרסם אותי. ואז הוא משך אותי אליו לנשיקה כשהוא בועל את הלשון שלי וממלא את הפה שלי ברוק שלו תוך כדי שהוא צובט את הפטמות שלי חזק. הוא נהנה להרגיש את הכאב שלי דרך השפתיים שלי. הרחתי את הבושם שלו והרגשתי את החספוס של הפנים המגלוחות שלו על העור שלי. 

התגעגעתי אליך זונה שלי. גם את? הנהנתי בראש שלי בשקט כשאני ממשיך להתמסר למגע הנעים שלו ואני מרגיש את הזיקפה שלו במכנס שלו מתחכך בי ומעורר בתוכי סקרנות להמשך הלילה. 

תשעני לחלון ותגישי לי את הגב שלך. אומר לי עורב באוזן. יש לי כאב עבורך שאני רוצה לשחרר ולפרוק בך. אני מוציא את הראש מהחלון נותן לרוח הקרירה לנשוב על הפנים שלי כשהגוף שלי כולו נשאר בתוך האוטו לחסדו. עורב שולף כדור מהמחסנית שלו ומתחיל לנעוץ אותו בגב שלי ולשרוט אותי לכל אורכו כשהוא אוחז אותי שאני לא אזוז. את מכירה את הצבעים. כן זונה? אני ממלמל שכן. עורב ממשיך לנעוץ את הכדור עמוק בעור שלי ואני מרגיש שהעור שלי נשרף ועולה בלהבות וכמעט נקרע. זה היה כאב ממוקד ועמוק ממש. אבל הרגשתי שעורב זקוק לזה. זקוק לי. לסבל שלי. והמשכתי להתמסר עוד לכדור שלו עד שלא יכולתי כבר יותר. ולחשתי לו שזהו. זה אדום שאל עורב? עניתי שלא. והוא המשיך עוד לחרוט את הגב שלי עם הכדור שלו עד שלחשתי לו בשקט אדום. 

זונה טובה שכמותך אמר לי עורב כשהוא מלטף את הסימנים תוך כדי שהוא מוריד אותי לרצפה של כיסא הנוסע והוא עובר לשבת מעליי. 

אחרי שהוא נתן לי כמה שניות להתאושש עורב מבקש ממני לפתוח לו את המכנס שלו. קדימה זונה את יודעת את העבודה. ואני מגשש וקצת מסתבך לפתוח מכנס של חייל עם חגורה צבאית. אני אעזור לך זונה אומר לי עורב כשהוא פותח ומפשיל את המכנס שלו והזין היפה שלו מתגלה אליי. קדימה זונה תתחילי למצוץ לי. עורב פוקד. ואני מכניס את הזין שלו לתוך הפה שלי ואני מרגיש את הפעימות שלו בתוך הפה שלי. הזין העבה שלו ממלא את כל הפה שלי ואני מתקשה להחזיק אותו. סך הכל מצצתי לגבר פעמים בודדות ממש וזה עדיין חדש לי. קדימה זונה עמוק יותר ובלי השיניים אומר לי עורב כשהוא אוחז אותי בעורף ומבריג את הגרון שלי עמוק על הזין שלו. את אוהבת להרגיש את הזין שלי מתנפח וממלא לך את הפה שואל אותי עורב? אני לא עונה ומנסה באמת להכניס אותו עמוק יותר אבל לעזאל רפלקס ההקאה שלי לא משהו. אבל עורב לא מוותר. קדימה זונה שלי את מסוגלת להכניס יותר והוא דוחף אותי עמוק יותר ואני נחנק ורוצה להקיא. 

זה לא נוח לי אומר לי עורב. תצאי מהרכב ותגשי אלי על ארבע מבחוץ אומר לי עורב. ואני יוצא עירום מהרכב שלו נותן לרוח הקרירה לעטוף את הגוף שלי. ואני יורד למצוץ לו כמו שהייתי באמת זונה בסמטה חשוכה. וההרגשה המופקרת הזו המחפיצה הזו שאני רק חתיכת בשר וגרון לעונג של קצין קרבי גברי שהרגע חזר מעזה מרגשת אותי ומעיפה לי את המוח לסאב ספייס מטורף.

אֲנִי מְתַעֵב אֶת הַקַּיִן שֶׁלָּךְ. אֲנִי שׂוֹנֵא לְהִתְחַשְׁמֵל מִמֵּךְ. אֲנִי פּוֹחֵד פַּחַד מָוֶת שֶׁאַתְּ בּוֹעֶטֶת לַבֵּיצִים שֶׁלִּי. אוֹ נוֹעֶצֶת בְּתוֹכִי מְחָטִים בִּמְקוֹמוֹת רְגִישִׁים. וַאֲנִי בְּעִקָּר נִרְתַּע מֵהַזַּיִן הַגָּדוֹל שֶׁלָּךְ שֶׁלֹּא מְרַחֵם עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי.

אֲנִי פָּשׁוּט אוֹהֵב אֶת מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ אֶצְלֵךְ בַּמֹּחַ. בְּכוֹס. וּבַלֵּב. וּבְעִקָּר בַּנְּשָׁמָה. כְּשֶׁאַתְּ מַצְלִיפָה. בּוֹעֶטֶת. מְזַיֶּנֶת. וּמְחַשְׁמֶלֶת אוֹתִי. לָעֹנֶג וְלַצְּרָכִים הַיָּפִים שֶׁלָּךְ. אֶת הַמַּבָּט הַמְּזֻגָּג שֶׁלָּךְ. אֶת הָאֹשֶׁר וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ. אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתָךְ אַחֲרֵי הַסֵּשֶׁן. וְאֶת הַגְּמִירוֹת שֶׁלָּךְ מֵהַכְּאֵב שֶׁלִּי. זֶה הַכֵּלִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב. הַתְּחוּשׁוֹת הַיָּפוֹת שֶׁלָּךְ. הַהַבָּעוֹת שֶׁלָּךְ. עַד כְּלוֹת.

תְּבַטְּלִי אֶת כָּל רְצוֹנוֹתַי וְאֶת צְרָכַי כְּגַרְגְּרֵי הָאֲדָמָה. תְּבַטְּלִי אֶת מֵהֲוַי וְאֶת תְּשׁוּקוֹתַי כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְאֶת חֲשָׁקַי כְּטִפּוֹת הַמְּלוּחוֹת בַּיָּם. תְּבַטְּלִי אֶת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל לִבִּי וְתוֹתִירִי אוֹתִי לְרַגְלַיִךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה מֵרְצוֹנוֹת אֵגוֹ וּצְרָכִים מְאוּסִים. הַכְנִיסִנִי תַּחַת כְּנָפֵךְ כְּעוֹלָל טָהוֹר מִגַּשְׁמִיּוּת וְחַף מֵאִינְטֵרֵסִים צָרִים. עָקוּד לָךְ לְכָל צְרָכַיִךְ וּלְכָל אֶלֶף תְּשׁוּקוֹתַיִךְ. 

אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת חֹר שִׁמּוּשִׁי לַצֹּרֶךְ שֶׁלָּךְ לְזַיֵּן אוֹתִי. הַמּוֹחַ שֶׁלִּי נוֹזֵל לְתוֹךְ עַמּוּד הַשִּׁדְרָה וְנֶהֱפַךְ לִהְיוֹת אִי שׁוֹמֵם מִפְּחָדִים וּדְאָגוֹת.

כְּשֶׁאַתְּ אוֹחֶזֶת בִּי בְּכָל הַכּוֹחַ כְּדֵי לְהַעֲמִיק אֶת הַזַּיִן שֶׁלָּךְ בְּתוֹכִי, וּכְשֶׁאַתְּ נוֹעֶצֶת בְּתוֹכִי אֶת הַזַּיִן שֶׁלָּךְ עָמֹק יוֹתֵר, וְהַגְּנִיחוֹת שֶׁלָּךְ מַרְעִידוֹת לִי אֶת הַלֵּב. אֲנִי מַרְגִּישׁ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ כְּמוֹ בְּתוּלָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם לְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים אֲדֻמִּים.

כְּשֶׁאַתְּ בּוֹעֶלֶת וּמְטַלְטֶלֶת אוֹתִי עֲבוּר הָעֹנֶג שֶׁלָּךְ. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ מִתְנַפְּצִים אֶחָד לְתוֹךְ הַשֵּׁנִי בְּמַחֲזֶה אַפּוֹקָלִיפְּטִי מַרְהִיב שֶׁמְּהַפְּנֵט אוֹתִי כְּמוֹ צְבִי שֶׁנִּלְכַּד בְּפָנָסֵי הָרֶכֶב.

כְּשֶׁאַתְּ חוֹנֶקֶת וְאוֹחֶזֶת אוֹתִי בַּצַּוָּאר כְּדֵי לְזַיֵּן אוֹתִי חָזָק יוֹתֵר, פִּתְאוֹם יֵשׁ לִי אֲוִיר לִנְשֹׁם וְכָל מָה שֶׁכָּבֵד לִי מִתְפּוֹגֵג לְתוֹךְ עַצְמוֹ וְנֶעֱלַם לְעוֹלָמִים.

כְּשֶׁאַתְּ לוֹחֶשֶׁת לִי כַּמָּה לְזַיֵּן אוֹתִי מְסַפֵּק לָךְ גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ וְגַם אֶת הַגּוּף וְגוֹרֵם לָךְ לְשַׂגְשֵׂג לִצְמֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק. אֲנִי עָף לָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי בְּלִי תַּחֲנוֹת בֵּינַיִם דְּיוּטִי פְרִי וּבִדּוּק בִּטְחוֹנִי.

כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַגְּמִירוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלָּךְ בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלִּי וְאֶת הַתַּלְתַּלִּים הַיָּפִים שֶׁלָּךְ מִתְנַפְּצִים לִי לְתוֹךְ הַגַּב וְאֶת הַסִּפּוּק שֶׁלָּךְ מִמֶּנִּי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף סוֹף אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי קְצָת זְמַן לָנוּחַ וְלָעוּף גָּבוֹהַּ לַשָּׁמַיִם.

אִכְזַבְתִּי אוֹתָךְ אֲהוּבָה 

רָאִיתִי קֹדֶם אֶת עַצְמִי 

וְרַק אָז אוֹתָךְ

וְזֶה עַכְשָׁו שׂוֹרֵף אוֹתִי 

בְּכָל פִּנָּה 

תָּמִיד הָיִית לִי בַּיִת 

פָּתַחְתְּ לִי דְּלָתוֹת

וַאֲנִי הֶחֱזַרְתִּי לָךְ 

בְּאֶשְׁנַב שָׁחֹר 

בִּשַּׁלְתְּ לִי אֲרוּחוֹת 

וַאֲנִי קָנִיתִי לָךְ

יַיִן לָבָן זוֹל

הִגַּשְׁתְּ לִי לֵב שָׁלֵם 

וַאֲנִי הֶחְזַרְתִּי לָךְ עֲצָמוֹת

לָקַחְתְּ אוֹתִי בַּיָּדַיִם 

וַאֲנִי הִזְמַנְתִּי לָךְ מוֹנִיּוֹת 

נָסַעְתְּ אִתִּי לְטַיֵּל בַּאֲרָצוֹת 

וַאֲנִי שָׁלַחְתִּי לָךְ גְּלוּיוֹת

אֲנִי רָצִיתִי מִמֵּךְ כְּאֵב 

וְאַתְּ רָצִית מִמֶּנִּי 

גַּם אֶלֶף רְגָשׁוֹת

אֲבָל נָתַתִּי לָךְ 

אֶת מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי 

חֲסֵרִים לִי 

כַּמָּה חֲדָרִים בַּלֵּב 

וְהַחוֹמוֹת וְהַמִּגְנָנוֹת 

שֶׁגְּבוֹהִים יוֹתֵר

מֵעִיר נָמֵל  

אִכְזַבְתִּי אוֹתָךְ אֲהוּבָה 

וְזֶה אוֹכֵל אוֹתִי שֶׁהֵבַנְתִּי 

רַק אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתְּ

שֶׁאִכְזַבְתִּי אוֹתָךְ אֲהוּבָה 

וְאֲנִי רוֹצֶה לְהָבִיא לָךְ עוֹלָמוֹת 

וּלְהַחֲזִיר לָךְ אַהֲבָה 

וְלִפְתֹּחַ לָךְ דְּלָתוֹת 

רַק תּוֹשִׁיטִי לִי אֶצְבָּעוֹת 

וַאֲנִי רַק מִתְגַּעְגֵּעַ 

וְגַם מְנַסֶּה לְפַצּוֹת 

לָבוֹא אֵלַיִךְ פַּעַם בְּחֹדֶשׁ

עִם פְּרָחִים יָפִים

לְהַדְלִיק נֵרוֹת נְשָׁמָה 

לְנַסּוֹת לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ 

תַּחַת הַמַּצֵּבָה הַקָּרָה

אֲבָל אֲנִי עַכְשָׁו 

כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן 

שֶׁרַק צָמֵא מִמֵּךְ

לִסְלִיחָה. 

סְלִיחָה.