תְּחוּשַׁת הָאֲבַדּוֹן וְהַשְּׁכוֹל חוֹשְׂפוֹת בְּתוֹכִי לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֲדֻמּוֹת. וְנָאקוֹת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת קְטוּעִים מְדַמְּמִים, חוֹדְרִים לְנִשְׁמָתִי, כְּתוֹלָעִים חַמְדָנִיִּים וּרְעֵבִים, שֶׁמְּחֹרָרִים וּמְמַלְּאִים אֶת נִשְׁמָתִי, בְּעוֹפֶרֶת כְּבֵדָה. עַד שֶׁאֵין בְּתוֹכִי אֲוִיר לִנְשִׁימָה. שֵׁדִים שְׁחֹרִים רְקוּבִים חַסְרֵי פָּנִים, רוֹקְדִים בְּתוֹכִי בְּהִלּוּךְ אִטִּי לְקוֹל צְלִילֵי פְּסַנְתְּרָנִית, נַעֲרָה גַּלְמוּדָה שֶׁכַּפּוֹת יָדֶיהָ מְדַמְּמוֹת עַל קְלִידֵי הַפְּסַנְתֵּר. וְהֵם רוֹמְסִים פְּרָחִים לְבָנִים בְּרִקּוּדָם הָאַלִּים . נִשְׁמָתִי אַט אַט נֶאֱטֶמֶת כְּבַרְזֶל יָצוּק, בּוֹלַעַת שׁוּב וָשׁוּב אֶת כְּאֵבֵי הַשְּׁאוֹל וְהַחִדָּלוֹן. נִשְׁמָתִי מְשַׁוַּעַת לִהְיוֹת מָזוֹן לְרָעָב עָמֹק. לְהַשְׂבִּיעַ שִׁנַּיִם אֲדֻמּוֹת וּלְיָדַיִם פּוֹלְשָׁנִיּוֹת שֶׁיִּנְבְּרוּ בְּתוֹכִי לִמְצֹא מַעֲדַנִּים וּפְּרוֹדוּקְטִים לְעֹנֶג שֶׁלָּהֶם. שֶׁהַסֵּבֶל הַזֶּה שֶׁמַּטְבִּיעַ אוֹתִי בִּשְׁלוּלִיּוֹת דָּם, יְסַפֵּק נְשָׁמָה רְעֵבָה אַחֶרֶת. שֶׁשְּׁאוֹן הַזְּלִילָה שֶׁלָּהּ יַשְׁתִּיק אֶת מְחוֹל הַשֵּׁדִים שֶׁבְּתוֹכִי לְעוֹד כַּמָּה לֵילוֹת. אוֹ לְפָחוֹת לְכַמָּה שָׁעוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל חֶסֶד נְעוּרִים.
תודה. כעת טוב לי.