עלתה שאלה בפרום אולפני: "דתיים בכלוב"
https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=46629
היה לי חשוב לנמק תגובה מושקעת כדי לעלות מודעות של הדיסוננס בין הבדס"מ לבין אלה שבאים ממגזר הדתי/חרדי ולהלן תגובתי:
אני מגיע מעומק המגזר החרדי ומשתייך לחסידות כלשהי ממרכז הארץ. כן אלה עם השטריימל והגרביים הלבנות והפלאג בתחת. כזה שתוקע בשופר ומנענע את הלולב על בסיס יומי.
אני נשוי אחרי שהכרנו בשידוך בגילאי 18 אחרי פגישה אחת. הבדס"מ שלי נמצא בתוכי והצורך בהתמסרות כאב וריצוי הוא משמעותי ומלווה אותי במשך היום. היא מתבטאת בקשרים קצרים או משמעותיים יותר. תלוי איך ומה שנכתב למעלה (ממש).
אני חי בדיסוננס עם הבדס"מ שלי והצורך בלהתעטף בטלית צחורה ולהתעטר בתפילין בבית הכנסת הוא קיומי, כמו הצורך שלי לדמם מכאב וסבל לאושרה וסיפוקה של השולטת.
להיות ולהיראות כמו חילוני או להיות ולהיראות כמו חרדי (מחליף בגדים ברכב משחור לבן מכופתרת לזנותי ב3 דקות).
זה אולי הערך המוסף שאני מביא כנשלט, ההבנה עמוקה בהתמסרות ממקום טהור ובהתפשטות מהצרכים והרצונות שלי עבורה כהיא התורה שינקתי מילדות.
פעם ניסיתי להדחיק את אלוקים כדי לחיות את הבדס"מ או שנסיתי להדחיק את הבדס"מ כדי לחיות את אלוקים. קצת התייאשתי מהקרעים האלה עד שלמדתי לחיות עם זה ולשמוח עם מה שיש כי זה מה שהופך אותי למיוחד יותר
נ.ב
( יש מצב שלאט לאט הבדס"מ נוכח יותר ממנו ואני מכה על חטא והלוואי ויכולתי לוותר על הבדס"מ)
אשמח לקרוא כאן תגובות של דתיים חרדים וכל מה שבניהם.