תַּאַגְרִי אֶת צִוְחוֹת הַכְּאֵב שֶׁלִּי בַּמֹּחַ שֶׁלָּךְ כְּמוֹ מַחְסָן סוֹדִי שֶׁל אַסְפָן עַתִּיקוֹת. שֶׁצַּעֲקוֹת הַגְּנִיחוֹת וְטִפּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי יִשְׁכְּבוּ אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה בְּעִרְבּוּבְיָה וְאוּלַי גַּם תֹּאהֲבִי אֶת הַבָּלָגָן הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּמּוֹחַ. אֲבָל לֹא תִּתְּנִי לְאִישׁ לָגַעַת אוֹ לְהָזִיז אוֹ לָקַחַת אוֹתָם מִשָּׁם. אַתְּ תִּשְׁמְרִי עֲלֵיהֶם בְּקַנָּאוּת כִּי כָּל פְּרִיט נוֹעַד לִהְיוֹת שָׁם עֲבוּרֵךְ וַעֲבוּר הַצְּרָכִים שֶׁלָּךְ בִּלְבַד. כָּל חֲתָךְ בְּעוֹר. כָּל סִימָן כָּחֹל וְאָדֹם. כָּל תְּחִנּוֹת הָרַחֲמִים שֶׁלִּי נֹכַח הַכְּאֵב מִמֵּךְ. הַכֹּל אַתְּ זְקוּקָה לָהֶן, כְּדֵי לָגַעַת שׁוּב בִּצְוָחוֹת שֶׁלִּי. בַּסֵּבֶל שֶׁלִּי. בַּמַּבָּט הַפּוֹחֵד שֶׁלִּי. בַּדְּמָעוֹת שֶׁלִּי. בְּחֹר הַתַּחַת שֶׁלִּי שֶׁפָּעוּר עֲבוּרֵךְ. בַּנְּעִיצוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלָּךְ בְּתוֹכִי עַד שֶׁאֵין לִי אֲוִיר לִנְשִׁימָה. בַּגְּמִירוֹת שֶׁלָּךְ מִמֶּנִּי וּמֵהַכְּאֵב שֶׁלִּי. הַמַּחְסָן הַזֶּה בַּמֹּחַ הוּא עַכְשָׁו הָעֹגֶן שֶׁל הַשְּׁפִיּוּת שֶׁלָּךְ