תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ,
תְּנִי לִי לִהְיוֹת פַּארְק שַׁעֲשׁוּעִים נָטוּשׁ,
עִם מִתְקָנִים שֶׁחוֹרְקִים בַּלַּיְלָה
וְרַכֶּבֶת שֵׁדִים עֲזוּבָה,
שֶׁתּוּכְלִי לְשׁוֹטֵט בּוֹ בֵּין הַשְּׁבָרִים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת עֲבוּרֵךְ יַעַר עָבוֹת,
בְּלִי סְפֹר עֵצִים גְּדוּמִים,
כְּשֶׁתִּרְצִי לִקְטֹף עָלִים וּלְהִתְחַבֵּא מֵאֲנָשִׁים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת עֲבוּרֵךְ גִּנָּה רֵיקָה
שְׁקֵטָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה,
כְּשֶׁהָרְעָשִׁים בָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ גּוֹבְרִים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ טִירָה עַתִּיקָה,
מִבְצָר מִפְנֵי הַסְּעָרָה,
כְּשֶׁתִּרְצִי לִשְׁלֹט עַל יְצוּרִים אֲפֵלִים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ מַרְתֵּף טָחוּב,
שֶׁתּוּכְלִי לִקְבֹּר בּוֹ סוֹדוֹת,
וּגְרוּטָאוֹת שֶׁיּוֹשְׁבוֹת לָךְ בֵּין הַקִּירוֹת.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ חֲדַר זַעַם,
קִירוֹת שֶׁיִּסְפְּגוּ אֶת הַכְּאֵב,
כְּשֶׁתִּרְצִי לְנַפֵּץ וְלִשְׁבֹּר חֲפָצִים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ נֵר בּוֹדֵד בָּעֲלָטָה,
חוֹף מִבְטָח רַךְ וּמֵגֵן,
כְּשֶׁהָאֹפֶל סוֹגֵר עָלַיִךְ מִבִּפְנִים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ צִיּוּר אָמָּנוּתִי,
שֶׁתּוּכְלִי לִקְרֹעַ אוֹ לִשְׂרֹף,
כְּשֶׁהַזְּמַנִים וְהַלְּבָבוֹת מִשְׁתַּנִּים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ רָקִיעַ,
מֶרְחָב אֵינְסוֹפִי וְשָׁלֵם,
כְּשֶׁתִּרְצִי לִהְיוֹת אֱלֹהִים.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לָךְ – כָּל מָה שֶׁתִּרְצִי