חניון נטוש של חוף ים חשוך,
רעש גלים שחורים מקציפים
וריח מלוח של המים,
פנסי מכוניות מאירים לפרקים, מחצלת קש עם איורים תמימים פרוסה על החול הרך,
נעה קלות עם איוושת ושריקת הרוח, כאילו יש בה חיים.
הוא שוכב על גבו באין אונים
קולר לצווארו וידיו תחת רגליה מכחילים, כשהיא גוהרת עליו ברעב של טורף רעב,
צובטת נושכת, מלטפת וסוטרת,
זונה שלי התגעגעתי להשאיר עלייך סימנים, אני יודעת שאת לא אוהבת, אבל אני חייבת, זה חזק ממני, שתזכרי שגופך הוא לשימושי ולתשוקותי,
הוא משתנק, מגלגל עיניים מכאב.
למחרת תכתוב לו, היית לי פורקן של שבועות מגמילה מוסרית.
מתחככת בו משתמשת בגופו לסיפוקה, רוכבת על פניו בסערה כשהיא תולשת פטמה אומללה,
תנשמי עמוק דרך הכאב היא משתעשעת למראה דמעה זולגת, היא יודעת שקשה לו עם כאב, עדיין לא למד להכיל ולקבל כאב עם עוצמות,
אבל הצורך להכאיב ולמולל בשר, חזק יותר,
דוחפת את ראשו לתוכה, מתנשמת נרטבת ונאנקת מעונג.
פרכוסים קלים ורעידות של אורגזמה שלה, מאפשרים לו לנשום חמצן.
תתהפכי על הבטן, אפס, זונה,
מפשיטה את מכנסיו וקורעת הגרביונים שביקשה ממנו להגיע, מסיימת את בקבוק הבירה, ומשמנת את החור שלו, נעים לך זונה, שואלת,
דוחפת אצבע אחת ומפמפמת בעדינות ורוך, תרפי זונה טיפשה את לא רוצה שיכאב לך לוחשת נוגסת באוזנו.
.טרם עכלתי את ההמשך.
המשך יבוא.
