ספרית הפנטזיות שלי

באותו היום נשרו
באחת סימני
הפיסוק של
העולם
ואני הצטרכתי ללמוד
להלך בו
מחדש

הֲדַס אוֹהֶבֶת לֶאֱסֹף גְּרוּטָאוֹת וַחֲפָצִים שֶׁנִּזְרְקוּ, מֵהֶם הִיא בּוֹנָה בַּחֲשַׁאי
מַ כְשִׁירִים וּמְכוֹנוֹת. כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה הִיא הִמְצִיאָה לַדּוֹד וְלַדּוֹדָה מִכְנָסַיִם שֶׁעָפִים
לֶחָלָל וּמַכְשִׁיר שֶׁמְּנַקְנֵק נַקְנִיקִיּוֹת עִם חַרְדָּל. אַךְ מֵאָז שֶׁדּוֹד צְבִי צָחַק מֵהמְַצאָתָהּ, הִיא נֶעֶלְבָה וְהֶחְלִיטָה שֶׁלֹּא תַּרְאֶה עוֹד אֶת הַמְצָאוֹתֶיהָ לְאִישׁ.
יוֹם אֶחָד מַגִּיעָה לְבִקּוּר קְרוֹבַת-מִשְׁפָּחָה רְחוֹקָה בְּשֵׁם הֲדַסָּה וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ
שֶׁאֵין לַחְשׁשֹ מִכִּשָּלוֹן, כִּי הַכִּשָּלוֹן הוּא אֲבִי הַהַצְלָחָה

הֲדַס הַמְהַנְדֶּסֶת בּוֹנָה שְׁטוּתִיקוֹפְּטֶר הוּא סֵפֶר בְּסִדְרָה אָמֶרִיקָאִית רַבַּת-מֶכֶר שֶׁתֻּרְגְּמָה לְשָׂפוֹת רַבּוֹת.

אַנְדְרֵיאָה בִּיטִי היא בעלת תואר בביולוגיה ובמדעי המחשב. במשך שנים עבדה בתעשיית המחשבים, וכיום היא כותבת לילדים בביתה שליד שיקגו.
דֵיוִיד רוֹבֶּרְטְס הוא מאייר של ספרי ילדים. הוא גר בלונדון, וכשאינו מצייר הוא יוצר כובעים.
 

" יש לנו ספר מדהים שנקרא הדס המהנדסת, שמספר על ילדה שכל הזמן ממציאה המצאות שלא עובדות, ובסוף בונה מטוס שממריא, ומאז יש לנו אמרה בבית: "מה היתה עושה הדס המהנדסת?". משהו לא עובד. הילדה נופלת על הריצפה ובוכה? אני אומרת לה: "לא, לא לבכות. עצרי הכל. מה היתה עושה הדס המהנדסת?" ואז פתאום באים לה רעיונות מאוד מקוריים. לדוגמה: קראנו על גוף האדם והיא לא הצליחה לזכור שם חלק מהדברים. מאוד נשברה. אמרתי לה: תראי, באמת קשה לזכור הכל. אבל מה היתה עושה הדס המהנדסת? והיא חשבה על פתרון מאוד נחמד: היא אמרה, הדס המהנדסת היתה עושה כמה ציורים וזה היה מזכיר לה את הדברים האלה. אמרתי לה: רעיון מעולה. בואי נעשה".
ד"ר קירה רדינסקי, בראיון ל-YNET

‏לרגל יום העברית שחל היום: אז מה השורה האהובה עליכם בעברית?

🥰 שירים מולחנים בלבד!

אִם תָּבוֹא וּתְלַטֵּף אוֹתִי אָנִיחַ לְךָ לָבוֹא וּלְלַטֵּף אוֹתִי

אִם מַחְשָׁבוֹת מְעִירוֹת אוֹתְךָ והַחֶדֶר רֵיק

וְאַתָּה אָסוּר בִּבְדִידוּתוֹ שֶׁל אַחֵר אַל תַּגִּיעַ לְשָׁם

לְבַד הוּא מָה שֶׁיֵּעָשֶׂה עִם הַזְּמַן לַהוֹוֶה שֶׁלְּךָ

https://www.ted.com/talks/diane_kelly_what_we_didn_t_know_about_penis_anatomy

במֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אַף לֹא אֶחָד וּפִתְאוֹם שְׁלוֹשָׁה. נוֹשְׁרִים מִסְּפָרִים. הרִאשׁוֹן מִתּוֹךְ Fuhrer durch die kunstgeschichte (מַדְרִיךְ לְתוֹלְדוֹת הָאָמָּנוּת), בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל סָבִי. כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה הִתְרוּ בָּנוּ 'לֹא לַעֲשׂוֹת קוּנְצִים'. כְּשֶׁסָּפַרְנוּ צְעָדִים דִּקְלַמְנוּ 'אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע מִגֶּרְמַנְיָה הִיטְלֶר בָּא'. אֶת הַפֶּתֶק הַשֵּׁנִי מָצָאתִי בְּסִּפְרָהּ שֶׁל בַּתְיָה גּוּר 'רֶצַח בַּחוּג לְסִפְרוּת' שֶׁקָּנִיתִי מְשֻׁמָּשׁ בְּקָפֶה בִּיקֵלְס בַּמִּשְׁכָּן לְאָמָּנֻיּוֹת בְּעֵין חֲרֹד. עַל הַפֶּתֶק חוֹתֶמֶת רִשְׁמִית שֶׁל הָרוֹקֵחַ הַדּוֹקְטוֹר פֶּטֶר מַיְיסֵנְבָּכֵר, כִּכַּר הַכְּנֵסִיָּה, פְּפוּלֵנְדוֹרְף, וּפָסוּק מִסֵּפֶר שׁוֹפְטִים פֶּרֶק ז' בִּכְתָב יָד (יָדוֹ?): "וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד". מַעֲטָפָה מְקֻפֶּלֶת (עִם חַלּוֹן שָׁקוּף) וּבְתוֹכָהּ עֲלֵי דֹּלֶב יְבֵשִׁים צָנְחָה מֵהַסֵּפֶר 'לָמָּה לָךְ לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת אִם אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת נוֹרְמָלִית'. בְּצִדָּהּ הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַמַּעֲטָפָה שֻׂרְטְטָה בַּיָּד מַפָּה עִם חִצִּים, יָשָׁר בְּ Barlow Moore Rd. לַחֲצוֹת אֶת Hesketh Ave. לִפְנוֹת שְׂמֹאלָה בְּ Palatine Rd. עַד לְבַיִת מִסְפָּר 43. בַּמַּפָּה שֶׁל מַנְצֶ'סְטֶר מוֹפִיעִים בִּסְמִיכוּת שְׁלֹשֶׁת הָרְחוֹבוֹת הָאֵלּוּ אֲבָל הַכִּוּוּנִים לֹא מַתְאִימִים וּבַיִת מִסְפָּר 43 הוּא בֵּית חוֹלִים.

וְאִם גַּם לֹא יִקְרֶה הַיּוֹם דָּבָר,
זִכְרִי: אִישׁ לֹא הִבְטִיחַ לָךְ דָּבָר
הַיּוֹם אֵינוֹ עוֹבֵר עַל לֹא דָּבָר
וְטוֹב שֶׁלֹּא יִקְרֶה הַיּוֹם דָּבָר.
אִם אֵין מִכְתָּב - אֵין צֹרֶךְ בְּמִכְתָּב.
אִם אֵין פְּגִישָׁה - אֵין צֹרֶךְ בִּפְגִישָׁה.
אִם אֵין אֲפִלּוּ שׁוּם תִּקְוָה בַּלֵּב
וַדַּאי אֵין צֹרֶךְ גַּם בְּשׁוּם תִּקְוָה.
הַיּוֹם הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִין,
גַּם בְּדִידוּתֵךְ תֵּלֵךְ לְמֵישָׁרִין,
וְאִם הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח,
הַגִּידִי לַמָּטָר - כִּי טוֹב מְאֹד.

(לכל המאוחר)
מתוך השירים הגנוזים, שערך גדעון טיקוצקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד

אֵיךְ זֶה שֶׁהֶחָלָל שֶׁהִשְׁאַרְתְּ פֹּה

מָלֵא כְּבָר עַד אֶפֶס מָקוֹם? וְאֵיךְ זֶה

שֶׁהַכְּאֵב הִתְחַלֵּף בְּגַעְגּוּעִים? וּמָה

בֶּאֱמֶת קוֹרֶה לָנוּ אַחֲרֵי שֶׁמֵּתִים?

הַאִם פָּגַשְׁתְּ אֶת אַבָּא? וְאֶת סַבְתָּא? וְאֶת שׁוֹקוֹ?

וְאֶת הַבַּת שֶׁל הַשְּׁכֵנִים? כֵּן, נוּ, זֹאת שֶׁבַּעֲלָהּ

רָצַח אוֹתָהּ כְּשֶׁחָגְגָה אַרְבָּעִים.

וֶאֱלוהִים, תַּגִּידִי, מָה עִם אֱלוהִים?

וְאִם כְּבָר תָּפַסְתִּי אוֹתָךְ לְכַמָּה רְגָעִים,

תַּגִּידִי, מַכְנִיסִים אוֹ לֹא מַכְנִיסִים

נַעְנַע לְפִלְפְּלִים מְמֻלָּאִים?

זה הכל או כלום
זה הכל או כלום
בגלל זה ניפול
בגלל זה נקום
זה הכל או כלום
זה הכל או כלום
את יודעת מבפנים
שזה הכל או כלום