לפני 4 שנים. 13 ביולי 2020 בשעה 18:47
אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת בְּשִׁירַי וּמוֹצֵאת דֹּפִי
כְּאִלּוּ כָּל מָה שֶׁחָשׁוּב לִי הוּא לִגְנַאי,
כִּי הוּא הַלֵּל רַק לְגוּפֵךְ. אַךְ בְּעֵינַי
הַיֹּפִי הוּא חָכְמָה, וְהַחָכְמָה הִיא יֹפִי.
בַּזְּרוֹעַ, בַּפָּנִים, בַּיָּרֵךְ, בְּכָל אֵיבָר
שֻׁבְּצוּ וְנִטְבְּעוּ בָּךְ כְּעַל חֶלְקֵי תִּלְיוֹן
הָרֶגֶשׁ, הַשִּׁפּוּט, הָרֹךְ, הַהִגָּיוֹן
מִכָּל מָה שֶׁבְּנַפְשֵׁךְ כִּבְנָפָה עָבַר
מֵאָז נוֹלַדְתְּ. אַךְ אֲנִי נִרְתָּע לְפֶתַע,
כִּי לְכָל מָקוֹם אֵלָיו נַגִּיעַ עוֹד מְעַט
אֲנִי הוֹלֵךְ מִשּׁוּם שֶׁתִּהְיִי שָׁם אַתְּ
וְלֹא הַפְשָׁטָתֵךְ בַּחֲרוּזֵי סוֹנֶטָה.
מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, רֹאשִׁי כָּבוּשׁ בַּחֵיק,
קָרְבִי אוֹתִי, אִם כִּי הַכְּתָב לֹא יִמָּחֵק.