סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספרית הפנטזיות שלי

לפני 3 שנים. 28 באפריל 2021 בשעה 11:38

הטרגדיה הגדולה של נל הרפר לי היתה שהיא כתבה את האחד הספרים המצליחים בתבל, ומאז נדם קולה.
בגיל 34 היא הפכה מכותבת אלמונית לסופרת עטורת תהילה. הספר הראשון שפרסמה, "אל תיגע בזמיר", היה לרב מכר מצליח והפך במהרה לקלאסיקה עטורת שבחים שאף זיכתה אותה בפרס הפוליצר. מאז היא לא הצליחה לסיים את כתיבתו של אף ספר נוסף, התבודדה והעדיפה להסתגר בביתה.
"להצלחה יש השפעה רעה מאד עליי" אמרה הרפר-לי לסוכנות AP, באחת מהפעמים הנדירות שהתראיינה. בראיון נדיר אחר סיפרה שבכוונתה לכתוב סדרה של ספרים על ילדותה ונערותה בעיירה הבדיונית, מייקום, המבוססת על סביבת הולדתה של הרפר לי. אבל למרבה הצער, החרדה וייסורי הכתיבה מנעו ממנה להוציא לפועל את תוכניותיה.
נל הרפר לי נולדה היום לפני 95 שנים. שנה לפני מותה, בשנת 2015, כשהיא למעשה עיוורת וחירשת, התפרסם ספרה השני. אבל זה לא היה באמת ספרה השני. "ניצב כל הלילות" היה כתב היד הראשון שכתבה, שנחשב כאבוד ומתרחש בעצם 20 שנה אחרי עלילת "אל תיגע בזמיר". יש הטוענים שזו הגרסה הראשונה והפחות טובה של רב המכר. הספר "ניצב כל הלילות" מציג את כמה מהדמויות האהובות של "אל תיגע בזמיר" ובראשם עורך הדין אטיקוס פינץ', באור שונה ומפוכח, לעיתים אף שובר לב, למי שהתאהב בהם בספר הראשון.
עד היום לא ברור אם הרפר-לי אכן נתנה את הסכמתה החופשית לפרסום הספר, או שמא הסכמתה נלקחה מידיה על ידי קרובים תאבי בצע.
"אל תיגע בזמיר" נגע לליבותיהם של כל כך הרבה אנשים כי הציג את הצדק והמוסר הפשוטים מול דעות קדומות, גזענות ושקרים. האם גם תמימותה של הרפר-לי נוצלה בערוב ימיה? כפי שאומר ג'ם, בנו של אטיקוס, בספר:
"אם יש רק סוג אחד של אנשים, מדוע אינם יכולים לחיות בשלום? אם הם כולם דומים, מדוע יוצאים הם מעורם כדי לשנוא זה את זה?"

 

מתוך האתר של הספריה הלאומית - https://www.facebook.com/NationalLibraryIsrael/

 

orian - שנאה קנאה צרות עין ושאר ירקות הם מזון קבוע לנפש המיוסרת של היצור שנקרא אדם. מצער
לפני 3 שנים
PeterPup​(אחר) - יצא לדעתי תרגום חדש לפני כמה שנים.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י