לדוד בן גורין שלום!
אני בן למשפחה בנוה-עוז. נוה עוז זאת שכונת פועלים חקלאים, ליד פ"ת
גילי 11 ואני לומד בכיתה ו'. קם בשעה 7:00 בבוקר והולך לבית הספר.
בשעה 8:00 אנחנו מתחילים לילמוד. אני לומד 5 שעות. משמונה עד אחת.
קראתי אליך בעיתונים, ושמעתי אליך ברדיו שאתה ואישתך. עברתם מתל-אביב, לשדה בוקר.
קראתי את מאמרך בעיתון דבר, וכל כך אני מחפש מה ליקרוא אליך.
ואני מוצא כצת. אז החלטתי לשלוח מכתב אליך, ואולי תענה לי. חשבתי בליבי, ואם תענה לי על השאלות השמח מאד.
1. באיזה שעה אתה קם?
2. כמה שעות אתה עובד?
3. במה אתה עובד?
4. איפו היה לך יותר טוב בעיר או כאן בשדה בוקר?
5. כמה מכתבים מגיעים לך ביום.
6. האם נשאר לך רכוש פרטי כגון טקסי, רדיו, וכ"ו.
אם רק תוכל תענה על השאלות, אני לא ממליץ אליך מפני שאני יודע שמגיעים לך הרבה מכתבים כל יום ובזה שלום.
דוד גדליהו.
(מכתב שנשלח לשדה בוקר ב־14 במאי 1954)
-----
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ראה חשיבות רבה בהקפדה על השפה, ולא הצליח לשמור על אדישות לנוכח השגיאות בעברית, וכך הוא ענה לילד דוד: "במכתבך יש הרבה שגיאות, ועליך ללמוד הרבה".
לאחר מכן, הוא משיב בנימוס לשאלותיו של הילד: "קמים פה לפני שבע בבוקר, אוכלים ויוצאים לעבודה. כולם עובדים לפחות 8 שעות ביום, אני עובד רק 4 שעות. העבודה היא בשדה או בדיר. חורשים, זורעים חציר לצאן, ומטפלים בצאן בדיר.
יש לי רדיו, אבל לא טקסי.
אילו לא היה יותר טוב בשדה בוקר – לא הייתי בא הנה. פה טוב – כי פה מדבר שממה, ויש ליצור הכל מחדש. אפילו אדמה יש להשביח למען תצמיח. ואין שמחה או תענוג יותר גדולים מלהתחיל מבראשית".
וגם בחתימת המכתב, חוזר בן־גוריון לעניין השפה: "לפי שעה תסתפק בזאת – ועד שתדע היטב עברית אל תשאלני שאלות חדשות".
https://www.facebook.com/AcademyOfTheHebrewLanguage
