סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספרית הפנטזיות שלי

לפני שנתיים. 14 ביולי 2022 בשעה 17:50

אל תצחקו, בבקשה: לוּבוֹצְ'קָה לא יכולה לסבול את זה. עדיין לא קוראים לה לובוצ'קה, אלא סתם לוּלוּ, כמו שקראה לעצמה כשהייתה קטנה, כשעוד הייתה "פעוטה"; כבר זמן מה שאינה "פעוטה", היא ילדה (בת חמש). אך עם התואר החדש, אף על פי שלובוצ'קה חיכתה לו מאוד, לא השתנה כמעט דבר: ה"גדולים" באותו האופן מוצאים שלובוצ'קה מפונקת ופראית; באותו האופן הם מסתירים ממנה משהו, ולא מבינים בעצמם דברים רבים; באותו האופן הם צוחקים בקול רם ובלתי-נסבל. את הצחוק שלהם לולו לא יכלה לשאת: היא נרעדה, הזעיפה פניה, ולעיתים פרצה בבכי.

 

https://www.shortstoryproject.com/he/stories/סודות/?fbclid=IwAR1JG5vzdVThU812HVYyi33IaMykXKDAakZia3_Kt5RGyvxNEXkAYTeHopc

 

צביטה בלב - ותודה לך יקירה על הקישור הנפלא. מצאתי עצמי קוראת את ' בקתת פילומלה' של אגתה קריסטי הדגולה. מרתק כפי שרק היא ידעה לשרבט מילותיה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י