לפני שנתיים. 17 באוגוסט 2022 בשעה 6:36
אָז הָרוֹפֵא גּוֹזֵר: זוֹ מַחֲלָה שְׁקֵטָה
עָלַיִךְ לֶאֱכֹל:
שְׁקֵדִים בִּקְלִפָּתָם
וֶאֱגוֹזִים, דָּגִים, דְּגָנִים וּמוּצְרֵי חָלָב
וִירָקוֹת.
כְּמוֹ כֵן, חִזְרִי לְהִתְעַמֵּל.
הַמִּפְרָקִים שֶׁלָּךְ פְּרִיכִים
(אֲנִי חוֹשֶׁבֶת: כַּמָּה פִּיּוּטִי)
הָעֲצָמוֹת מִדַּקְקוֹת, וְהַצְּפִיפוּת –
וּבְכֵן
מִכָּאן – זֶה רַק עָלוּל לְהִדַּרְדֵּר
אֲנִי מַאֲזִינָה לְנַחַת בְּשׂוֹרוֹתָיו
וּמִצְטוֹפֶפֶת בְּכִסְּאִי
חוֹשֶׁבֶת עַל שִׁירַי –
גַּם הֵם
בּוֹגְדַנִיִים לָאַחֲרוֹנָה
בּוֹרְחִים מִמֶּנִּי כְּמוֹ סִידָן
וּבַבְּקָרִים שׁוֹלְחִים
כְּאֵב עָמוּם
לְאוֹרֵךְ הַזְּרוֹעוֹת
וְכַף הַיָּד הָעֲקֻמָּה
בְּהַגִיעַם לַדַּף
דְּלִילִים וַחֲסֵרִים
הֵם גַּם נוֹטִים לְהִשָּׁבֵר