סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספרית הפנטזיות שלי

לפני שנתיים. 21 באוגוסט 2022 בשעה 16:00

הָאָדָם הוּא אִירוֹנְיָה.
כְּיֶלֶד רוֹצֶה מְבוּגָּר,
כִּמְבוּגָּר רוֹצֶה יֶלֶד.
כְּעָנִי נֶאֱבַק לֶעָשִׁיר,
כְּעָשִׁיר חוֹתֵר לְפַשְׁטוּת.
כְּשֶׁמְּאוֹהָב נִכְסַף לַחוֹפֶשׁ.
וּכְשֶׁלְּבַד, כְּשֶׁלְּבַד...
הָאָדָם הוּא אִירוֹנְיָה.
כְּחוֹלֶה כָּמֵהַ לַבְּרִיאוּת,
כְּבָרִיא שׁוֹכֵחַ לְהוֹדוֹת.
כְּשֶׁמְּסוּבָּךְ מְבַקֵּשׁ פַּשְׁטוּת,
כְּשֶׁפָּשׁוּט לֹא דַּי לוֹ.
וּכְשֶׁלְּבַד, כְּשֶׁלְּבַד...
וּבְסַךְ הַכֹּל,
וְלָרוֹב,
הַצָּגַת יָחִיד.

צביטה בלב - חזק. מילה כל כך מרדדת את תחושת העוצמה של מילות השיר, אבל אין לי אחרת 😑
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י