לֹא אֵרְעוּ דְּבָרִים מְיֻחָדִים.
דָּבָר מִלְּבַד חֲרָטוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים
קוֹרוֹת חַיַּי צָפִים בַּנָּהָר הַגָּדוֹל:
הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים מְאֹד וְאֻמְלָלִים מִדַּי
לָהַבְתִּי יַעַר
בִּשַּׁלְתִּי, אָכַלְתִּי, שָׁטַפְתִּי כֵּלִים. יָדַי קָלְפוּ וְהִתְקַלְּפוּ
אֶת הַכְּבִיסוֹת הַס מִלְּהַזְכִּיר: מְלָאכָה הַמְכַלָּה עַצְמָהּ.
הָיוּ בִּי כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת וְכַמָּה טִפְּשִׁיּוֹת לְמַדַּי
מִלִּים הִתְעוֹפְפוּ מִמֶּנִּי
צִפֳּרִים מֵתוֹת עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח.
הָיִיתִי לַחֲלוּפִין: אִשָּׁה, יָם, תְּלוּלִית עָפָר, גֵּב וְאֶבֶן בַּמִּדְבָּר.
(בְּהַתְאָמָה: אִמָּא טוֹבָה, אִמָּא רָעָה, מְאַהֶבֶת, מְשׁוֹרֶרֶת, אֲבוּדָה.)
בַּדֶּרֶךְ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁרֵאשִׁיתָהּ תְּהוֹם וְאַחֲרִיתָהּ עָפָר
רְגָעִים שֶׁל יֹפִי פִּרְאִי
וְעָשָׁן.
* בַּכֹּל סֶרְלוּאִי זוכת פרס שירה עברית על שם יהודה עמיחי לשנת 2022 *