שלמה רון לא היה חמוש. שלמה רון לא היה בסיירת או משהו. הוא היה אדם מבוגר. חולני למדי. אדם רך. שלמה אהב תיאטרון ומוזיקה וספרים. הוא אהב את חנה, אשתו עימה חי שנים רבות. הוא אהב את בנותיו. ואהב מאד את נכדו הקטן.
בין השאר אהב גם את השירה של רחל. וגם את היצירות של נעמי שמר. הוא אהב אמנות.
שלמה וחנה גרו בנחל עוז. מעולם לא עזבו את המקום. גם בתקופות מפחידות באמת. שם גרו. שם חיו. שם בחרו לחיות. שם היו גם בבוקר ה-7 באוקטובר 2023.
הבנות שלהם היו בביתם. הנכד שלהם היה בביתם. חג שמחת תורה. כמעט סוף חופשת סוכות. בטח היה להם נחמד ביחד.
רוצחי המונים פשטו על קיבוצם. פושעים נגד האנושות. לא הייתה שום הגנה מפניהם. המודיעין קרס. הגבול נפרץ. הצבא לא היה שם. גם לא משמר הגבול. הם נותרו לבדם מול פושעי מלחמה חמושים, מאומנים ומצוידים היטב.
שלמה לא היה חמוש. הוא לא היה בסיירת או משהו. הוא לא היה גנרל במיל. הוא היה מבוגר עם שפם ומשקפיים. הוא היה חולני למדי. הייתה לו נפש עדינה. הוא אהב תיאטרון ומוזיקה ואמנות.
הוא יצא מהממ"ד בו התחבאו חנה אהובתו ובנותיו האהובות ובנה של אחת מהן - נכדו הקטן והאהוב.
הוא התיישב בסלון ביתו. הוא ישב שם לבדו. הוא חיכה לרוצחים. והם אכן הגיעו.
כשראו אותו לבדו בסלון ביתו, ירו בו הרוצחים למוות. הם ראו אדם מבוגר וחולני למדי שיושב בכורסה לבדו. והם הוציאו אותו לבדו להורג. אדם מבוגר. אדם ערירי, הם חשבו. אין סיבה להתעכב שם עוד.
לכן יצאו הרוצחים מהבית והמשיכו בדרכם.
זו הייתה תכניתו של שלמה: להמתין לפושעים נגד האנושות לבדו בסלון. כדי שיחשבו שהוא אדם מבוגר ובודד. ערירי. חי לבדו. הוא ידע שהם ירצחו אותו. הוא קיווה שלאחר שירצחו אותו, ימשיכו הלאה. יחשבו שהוא גר בבית לבדו.
שלמה רון הציל בכך את חיי חנה אהובתו. הוא הציל את חיי בנותיו האהובות. הוא הציל את נכדו הקטן והאהוב. כולם ניצלו בעודם יושבים בשקט בממ"ד. כולם ניצלו בזכותו של שלמה.
שלמה רון נקבר במושבה כנרת. הוא קבור עכשיו ליד רחל המשוררת. ליד נעמי שמר. הוא מת עכשיו.
שלמה רון לא היה חמוש. הוא לא היה בסיירת או משהו. גם לא גנרל במיל. בטח לא לוחם מיומן או בעל הכשרה באיזו אמנות לחימה. שלמה היה בסך הכל אדם מבוגר, חולני למדי, עם חיוך נחמד ומבט טוב לב. שלמה היה אדם רך ועדין-נפש שאהב תיאטרון ומוזיקה וספרים. אדם רך ועדין נפש שאהב את חנה ובנותיהם ונכדם הקטן.
שלמה רון היה אדם רך ללא כוח פיזי או משהו כזה. ללא נשק. ללא הכשרה בלוחמה בטרור. סתם אדם מבוגר ודי חולני. סתם ישראלי רך ועדין-נפש עם שפם ומשקפיים. סתם ישראלי רך-מבט שאוהב את אשתו ובנותיו ונכדו הקטן.
אבל שלמה רון היה גיבור ישראל.
