ספרית הפנטזיות שלי

לֹא אָמַרְתִּי אֶת כָּל הָאֱמֶת, לֹא אָמַרְתִּי רַק אוֹתָהּ,

כַּמִּתְבַּקֵּשׁ, מֵרֵאשִׁיתָהּ עַד אַחֲרִיתָהּ.

גַּם הַפּוֹלִיגְרָף שָׂם לֵב לְכָךְ, 

רָשַׁם קַוִּים בַּגְּרָף

וְעוֹד חוֹקֵר חִיֵּך אֶל חֲבֵרָיו.

*

כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁאָדָם, בְּדֶרֶך כְּלָל, מַרְחִיק אֶת עֵדוּתוֹ,

שֶׁאֶת מַה שֶׁבֶּאֱמֶת בּוֹכֶה בּוֹ הוּא שׁוֹתֵק, לְטוֹבָתוֹ.

"הַבִּיוֹגְרָפְיָה הָאֲמִתִּית שֶׁלָּנוּ עֲשׂוּיָה מֵהַדְּבָרִים 

שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים לְהָבִיאָם בַּמִּסְתּוֹרִים",

כָּתַב אַנְדְרֶה מַאלְרוֹ.

*

אָמְרוּ זֹאת מִקֹּדֶם, לְפָנַי, לֹא מְשַׁנֶּה,

שֶׁאָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לְעָפָר.

מֵאָז הַגֵּרוּשׁ מֵהַגַּן לֹא נִתְקַלְנוּ בְּמִקְרִים חֲרִיגִים.

רַק הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל־יָהּ.

וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב תִּשְׁכּוֹן לָהּ בַּסְּפָרִים.

כִּי רַבִּים הַנִּשְׁכָּחִים וּמְעַטִּים הַנִּזְכָּרִים.

*

אָמַר הַסַּבָּא שֶׁל עָמוֹס עוֹז:

“קָשֶׁה לַזְּקֵנִים לָמוּת, כִּי יֵשׁ בָּהֶם רְגִילוּת לִחְיוֹת”.

קַל יוֹתֵר לָעֲלָמִים לָלֶכֶת לְאִבּוּד,

לַחֲדוֹל לְפֶתַע,

לֹא לִהְיוֹת!

כִּי הַזְּקֵנִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִסְתַּלְקִים אִישׁ אִישׁ, בְּשֶׁקֶט,

וְהָעֲלָמִים נֶעֱלָמִים בָּרַעַשׁ הַגָּדוֹל וּבַחֲבוּרוֹת.

*

כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁהַשִּׂנְאָה תִּמָּשֵׁך וְתִגְאֶה לָהּ

וּזְאֵב לֹא יָגוּר עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר לֹא יִרְבַּץ עִם גְּדִי.

רַק בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה יֵרָאוּ הַמַּרְאוֹת הַהֲזוּיִים הָאֵלֶּה,

אוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

*

כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁהַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת

וְדוֹר לְדוֹר מַעֲבִיר אֶת הַחֶרֶב, כְּמוֹ בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים,

שֶׁדִּמְיוֹנָם שֶׁל הָרוֹצְחִים, מֵאָז וּמִקֶּדֶם,

עוֹלֶה, לְלֹא סָפֵק, עַל דִּמְיוֹנָם שֶׁל הַנִּרְצָחִים.

*

כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁאֲדֹנָי שׁוֹמֵעַ קוֹל 

אַךְ אֵינוֹ הוֹפֵךְ אֶת הָעוֹלָם לְמַיִם,

כַּמֻּבְטָח לַמַּלְאָכִים הַצּוֹעֲקִים בְּ“עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת”.

הוּא רַק עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ וּמַחֲרִישׁ, בֵּינְתַיִם,

לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחוּץ.

*

וְהָעוֹלָם עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ וּמַחֲרִישׁ,

כְּאִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ הַדָּבָר, חַס וְחָלִילָה,

כְּפִי שֶׁאָמַר הָרַב קְלוֹנִימוּס שַׁפִּירָא הי"ד,

בְּסִפְרוֹ “אֵשׁ קֹדֶשׁ”, בְּאוֹתָם יָמִים.

מִי שֶׁצִּפָּה לִישׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן

וְהוּבַל לְפָנֶיהָּ בְּאַחַד הַקְּרוֹנוֹת הַחֲתוּמִים.

* 

ואֲדֹנָי, שֶׁלֹּא דְּרָכָיו דְּרָכֵינוּ, 

הַמֻּקָּף בְּכָל הַפֵּרוּשִׁים הַנִּתָנִים,

מַמְשִׁיךְ לְהַתְמִיהַּ אֶת הַתֵּיאוֹלוֹגִים

וּלְהַכְאִיב יוֹמָם וָלַיְלָה לַמַּאֲמִינִים.

קוֹטִי הַקְּטַנָּה, מֵהַלַּיְלָה וְהָעֲרָפֶל, אָמְרָה לִי, 

שֶׁאֱלֹהִים לֹא מְחַלֵּק בְּצֶדֶק אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ 

לָאֲנָשִׁים הַנְּכוֹנִים.

* 

כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁהִתְבַּדּוּ

כָּל הַנִּשְׁבָּעִים שֶׁנִּבְגְּדוּ

כָּל הַמְּטִיפִים שֶׁהִצְטָרְדוּ

כָּל הַמְּשִׁיחִים שֶׁמָּעֲדוּ

כָּל הָעֵדִים שֶׁרָאוּ וְתֵעֲדוּ

כָּל הָעֲמוּדִים שֶׁהִתְמוֹטְטוּ

כָּל הַמְּעֻנִּים שֶׁהִשְׁתַּדְלוּ וְשָׁתְקוּ

כָּל הַתְּחִנּוֹת שֶׁנֶּחְנְקוּ

כָּל הָעֲקֵבוֹת שֶׁנִּמְחֲקוּ

כָּל הַבּוֹרוֹת שֶׁנֶּחְפְּרוּ

כָּל הַחַפִּים שֶׁנִּגְרְרוּ 

כָּל הַשִּׁירִים הַיָּפִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ

*

וְהַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם,

הַנְּהָרוֹת הַנּוֹשְׂאִים דָּכְיָם;

אֲנַחְנוּ לֹא אוֹתָם הַמַּיִם,

הֵם אוֹמְרִים, כְּהֶרַקְלִיטוּס הָאָפֵל,

לַמַּאֲשִׁימִים אוֹתָם.

*

וְהִיא עוֹלָה מִשְׁעוֹלָהּ טְלוּלָה מִטְּלָלִים

לְבַשֵּׂר לִי שֶׁלֹּא לָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב.

וְאַף נִשְׁבַּעַת לִי בְּשֵׁם הַיָּמִים הַבָּאִים,

שֶׁיִּהְיֶה אַחֶרֶת.

תָּמִיד הָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ אוֹפְּטִימִי.

שֶׁאִם לֹא כֵן מִזְּמַן כְּבָר הָיְתָה נִגְמֶרֶת.

הִיא לֹא הִתְוַכְּחָה עִם אֱלֹהִים,

אִיּוֹבִית וְנִחֶרֶת,

רַק בָּקְעָה, כְּאַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר, מִמְּרוֹמֵי הָאַרְבֵּל,

נֶאֱמָנָה וְזוֹכֶרֶת.

כִּי הָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ אוֹפְּטִימִי,

מַשֶּׁהוּ הַלָּקוּחַ מֵהַזָּהָב הַטּוֹב 

וּמִן הַתְּכֵלֶת הַזּוֹהֶרֶת.

https://benyehuda.org/read/21534