ספרית הפנטזיות שלי

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִלִּים מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִלָּה, 
כָּל הַמִּלִּים אִבְּדוּ קוֹלִי וְהָיוּ כָּאִלְּמוּת אֲפֵלָה. 
אַךְ עָדִין רוֹאוֹת עֵינַי זהַֹר עֵינָיו שֶׁל יֶלֶד וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי: 
כּוֹכָב אֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּזהַֹר וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת פָּנִים נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הקַּטְַנּיִם. 
מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מָה יִהְיֶה? שִׁמעְוּ שִׂמחְתָםָ הנַּ וֹשֶׁמתֶ בּאָָביִב שֶׁנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלֹף עַד עוֹלָם. 
כָּרעַֹ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים אַף מֵעֵיניַ נעֱֶלםַ. 
אַל נָא תָּרַע לַתְּמִימִים, 
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ לְתֻמּוֹ. 
אַל נָא תָּרַע לַתְּמִימִים. 
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ אָדָם מְהַלֵּל אֶת צַלְמוֹ. 
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִלִּים מֵהֶם נוֹלֶדֶת תְּפִלָּה. 
כָּל הַמִּלִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי וְהָיוּ כְּאִלְּמוּת אֲפֵלָה.