ספרית הפנטזיות שלי

עכשיו, עצום את העיניים ונסה להפסיק לכעוס.

נסה להפסיק לזעום על כל אלו שכל כך ראויים לזעם הקדוש שבוער בך.

עצום את העיניים והרשה לעצמך, לרגע קצר אחד, רק לכאוב. להסס. להתבלבל. להצטער. להתחרט.

יהיו לך עוד חיים שלמים לרדוף, לנקום, לבוא חשבון, אבל עכשיו רק עצום את העיניים,

והסתכל פנימה, כמו לוויין המרחף מעל אזור אסון, מחפש אחר סימני חיים.

עם כל מה שנלקח ממך נותרת בנאדם.

פצוע, מדמם, כועס, כואב, מבוהל, טובע בצער אבל, עדיין, בנאדם.

קח נשימה עמוקה ונסה לזכור איך זה מרגיש.

אתה הרי יודע שבעוד רגע,

כשתפתח שוב את עיניך זה ייעלם.